Halakhah su Salmi 36:7

וּמַה מְּאֹד צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל עַצְּמוֹ, שֶׁלֹּא לָתֵת יָד לְכַתְּחִלָּה לָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, דְּהַיְנוּ, שֶׁלֹּא לָרִיב עִמָּהֶם, רַקּ יִתְחַזֵּק מְאֹד, שֶׁלֹּא לְהִתְחַבֵּר עִמָּהֶם כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב {משלי א' יא טז}: אִם יֹאמְרוּ לְךָ לְכָה אִתָּנוּ וְגוֹ' מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם, כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ וְגוֹ'. וְאָמְדוּ חֲזַל בְּעֵדֻיּוֹת {פרק ה' משנה ו'}: מוּטָב שֶׁיִּקָּרֵא אָדָם שׁוֹטֶה כָּל יָמָיו, וְאַל יִהְיֶה רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנִי הַמָּקוֹם; וְנָקַט לְשׁוֹן קְרִיאָה, לְפִי הָעִנְיָן שֶׁשַּׁיָּךְ שָׁם, אֲבָל בֶּאֱמֶת נָכוֹן לְאָדָם, שֶׁיַּעֲשֶׂה אֲפִלּוּ מַעֲשֵׂה שְׁטוּת בַּיָּדַיִם, רַקּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה עָלָיו שֵׁם רָשָׁע, אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת לְמַעְלָה, מִמַּה שֶּׁמָּצִּינוּ בִּקְּרָא אֵצֶּל דָּוִד, שֶׁעָשָׂה עַצְּמוֹ כְּשׁוֹטֶה בְּבֵית אֲבִימֶלֶךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתָּפֵשׂ בְּיָדוֹ, קַל וָחֹמֶר לִפְנִי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְגַם מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַל בְּחוּלִין {דף ה'} עַל הַפָּסוּק {תּהִלִּים לו ז'}: אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה', אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם, שֶׁהֵם עֲרוּמִים בְּדַעַת, וּמְשִׂימִים עַצְמָם כַּבְּהֵמָה. וְעַיֵּן בְּרָכוֹת {דף יט}: הַמּוֹצֵא כִּלְאַיִם בְּבִגְדוֹ וְכוּ', מַאי טַעְמָא? אֵין חָכְמָה וְכוּ').

מלבד כל אלה שכתבנו נאמר כי בראשית בריאת האדם, כאשר הרכיב הבורא חלקיו ויעשהו שר צבאו על פקודי הנבראים, וישם הנפש המשכלת בתוך ביתו לגברת, על פיה יצאו ועל פיה יבואו כל הכוחות ולא התעצמה הנפש ההיא בקרב כוחותיה, כי אם מנגד עמדה הנפש לבדנה, וכוחות החומריות לבדנה רק יסורו למשמעתה אל אשר תצוה ואיננה בגוף רק הרכבה שכונית אולם האדם בהבראו כי לא שמר את נפשו ויסירה מגברת, אזי במעשיו הרעים יתערבו כוחות נפשיות עם כוחות גופניות, וממזג מזג חדש מעירוב הנפש עם החומר ונעשה בריאה חדשה לרעה וכמו שכתבו חכמי המחקר שהרכבה המזגיית לא תשאר במורכב צורה מצורת כל אחד מהנפרדים שהורכב זה המורכב מהם, אלא יש לו צורה חדשה ופנים חדשות באו לכאן, כהרכבת הסנגבן שאין בו מצורת הדבש והחומץ כלום אלא מזג חדש הוא נקנה, לפי שאין בו חלק יהיה כולו דבש וחלק יהיה כולו חומץ, אלא כל חלקיו הם מורכבים ולזה כאשר האדם הולך בתאוות יותר מדאי, אזי יצא מהם הרכבה חדשה וצורה חדשה יוצא, ואינו חציה אדם וחציה חומר אלא מזג חדש אבל הצדיק במעשיו ועל ידי התורה מוציא את הנפש מטיט החומר ואינו אלא הרכבה שכונית, וכמו האיברים הידים, והרגל, והעינים, והאזנים, וכיוצא שהם מורכבים מאיברים פשוטים, ויש לכל אחד טבעו ומזגו הראשון, ואין בו טבע הכלל ולא מזגו, שחלק מהיד אינו חלק מהרגל, ואעפ"י שהם מורכבים, נקראים הרכבתם הרכבה שכונית ועיין בתשב"ץ (חלק שני סימן ד') מה שכתב שהפרדה איננה כלאים, אע"ג שבא מסוס וחמור, ומשום דהוי הרכבה מזגיית והוי צורה חדשה אבל חציו עבד וחציו בן חורין אינו יכול לישא מינו משום דאתי צד עבדות ומשתמש בצד בת חורין, וזה אינו רק הרכבה שכונית, וצד עבדות לחודא קיימא ע"ש ותכלית הכוונה הוא שהנפש ישוב אל האלהים כאשר נתנה, והעפר ישוב כשהיה כמ"ש באות י' בשם העקידה וזה כוונת מאמרם ז"ל פ"ק דחולין דכל היכא דכתיב אדם ובהמה למעליותא, היינו שיש לו צורת אדם ובהמה הניכרת כל אחת לעצמה אז טוב לו, כי הנה הוא כאשר נתנה, הנפש לעצמה וחומר לעצמו, משא"כ אם נתערבו זה בזה, אז אין לו צורת אדם דהיינו הנפש, ולא צורת הנהמה הוא החומר, רק בריאה חדשה וזרה, ולא כן תכלית הבריאה וזהו אדם ובהמה תושיע ה', והוא למעליותא להחזירה כנתינתה והבן.

ר.
אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ תפארת גדולה ועטרת ישועה מנוחה וקדושה לעמך נתת. אברהם יגל. יצחק ירנן. יעקב ובניו ינוחו בו. מנוחת אהבה ונדבה מנוחת אמת ואמונה מנוחת שלום ושלווה והשקט ובטח. מנוחת שלימה שאתה רוצה בה יכירו בניך וידעו כי מאתך היא מנוחתם ועל מנוחתם יקדישו את שמך: אלהינו ואלהי אבותינו רצה במנוחתינו כו': רצה ומודים. ושים שלום. וג' פסיעות: ושליח ציבור אחר תפילתו אומ' ג' מקראות הלל של צידוק הדין והציבור עונין אחריו כל מקרא ומקרא: צדקתך כהררי אל ומשפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע י"י (תהילים ל״ו:ז׳): וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדולות אלהים מי כמוך (שם עא): צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת (שם קיט): קדיש שלם: ומפסיקין: למוצאי שבת שליח ציבור יורד לפני התיבה ופותח והוא רחום: ואומ' ברכו: ופורס את שמע בשתים לפניה ושתים לאחריה כמנהג בחול ואומ' קדיש עד דאמירן: ועומדין לתפילה ואו' הבדלה בחונן הדעת: אתה חננתנו מדע ותלמדינו לעשות רצונך ותבדילנו י"י אלהינו מכל העמים אשר על פני האדמה כי אתה הבדלתה בין קודש לחול בין אור לחשך בין ישר' לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה. אבינו מלכינו החל עלינו את הימים האלה הבאים לקראתינו לשלום חשוכים מכל חט ומנוקים מכל עון ואשמה ומדובקים ביראתך ומחוננים מאתך בינה דיעה והשכל ברוך אתה י"י חונן הדעת: