Commento su Salmi 40:2

קוה קויתי ה'. במצרים, ומזמור זה גם הוא כנגד כל ישראל:

קוה קויתי יהוה ויט אלי וישמע שועתי: כמו שקויתי אליו שיטה אזנו לתפלתי וישמע שועתי כן עשה. ופרוש ויט אלי, רוצה לומר: היה קרוב לי, כמו שכתוב (תהלים קמה יח): קרוב יי' לכל קראיו.

קוה קויתי כו'. הנה על פסוק אשרי אדם שומע לי לשקד כו' כי מוצאי מצא וכו' כתבנו ענין מאמר ספר הזוהר על פסוק מדוע באתי ואין איש כו' שידברו על העומדים בבית ה' בבתי כנסיות ובתי מדרשות כי שם בית מועדו יתברך להמצא עם בניו ונשאו משל למלך המייעד אנשי עצתו להמצא אתו במקום פלוני שאם בבא שם המלך ימצא שקדמו ובאו שמח עמהם וכשאינו מוצא אף גם אחד כועס ואם מוצא אחד מתנחם בו על השאר ומשתעשע עמו עד בוא האחרים וקושר עמו אהבה רבה וזה כתבנו על פסוק לשקוד על דלתותי יום יום כמפורש שם בס"ד וזה יתכן אמר דוד פה הנה יום יום קוה קויתי ה' שהייתי אני לבדי מקוה כי הייתי ראשון לכל זולתי וגם קויתי ה' שגם לא היה ה' מקוה אותי כי אם אני אל ה' שהייתי משכים ומקדים הרבה ועל כן ויט אלי שהיה נוטה אלי להשתעשע בי ולהתנחם על כל זולתי ועל ידי כן מאשר קשר אהבה עמי לא על ידי סרסור באה שועתי לפניו כי אם הוא יתברך ע"י עצמו וזהו וישמע שועתי. או יאמר כי ידענו כי שם אדנות הוא פתח קבלת התפלות ומעלה אותם אל השם הגדול אמר קוה קויתי ה' בחשק וקווי כפול ועל ידי כן לא נתן ביני לבינו שם אדנות כמנהג כי אם ויט אלי ה' הגדול עדי וישמע בעצמו שועתי. או יאמר ראה מה בין המקוה לאיש אם מלך או שר יהיה למקוה את ה' כי הנה אם יקוה איש לאיש פעם אחת ויתעלם ממנו לא יקוה שניה כי ידע כי לבו בל עמו אך לה' קוה פעם אחת ואם עדיין לא יענני לא אמיש מלקותו כי ע"י הבטחון ההוא שוה לי כי עם היותי רחוק ויט אלי בפעם הראשונה וישמע שועתי בשנית ויענינ כו':

קוה קויתי - קוה מלת זרה על דרך השלם, כמו: יסור יסרני יה.

קוה קויתי, ע"י שקויתי בתמידות אל ה', לכן ויט אלי וישמע שועתי, ור"ל כי לפעמים יצייר שה' שומע את התפלה ממרום, והוא בעת שיושיע בדרך הטבע ע"י אמצעי, ולפעמים יצייר שיורד למטה ושומע תפלה, ועז"א ויט אלי, והוא בעת שמושיע ע"י נס השגחיי שלא ע"י אמצעי רק בידו ממש, וכן התשועה הזאת היתה ע"י ה' בעצמו:

ויט אלי. אזנו:

(א) או יאמר בשום לב אל אומרו לדוד בין למנצח למזמור ולא אמר למנצח מזמור לדוד כדרכו במקומות אחרים. אך הנה בספר הזוהר שאלו למה בקצת מזמורים אומר מזמור לדוד ובקצתם אומר לדוד מזמור ואמרו כי כאשר היה הוא עושה הכנה והתבודדות שתבא אליו רוח הקדש אומר לדוד מזמור וכשרוח הקדש היתה מקדמת מאליה ובאה אליו הוא אומר מזמור לדוד והנה ע"פ הדברים האלה יתכן כי קרה לו ענין מאמרם ז"ל על ויעתר יצחק לה' ויעתר לו ה' משל לבן שהיה חותר בכותל לראות את אביו שבעבר הלז ואביו היה חותר מהעבר האחר למצוא שם בנו כך היה יצחק חותר בתפלה לבקש את ה' והקב"ה חותר למהר להמציא עצמו לו כך יתכן יאמר כי בכלי נגון הנקרא למנצח היה יתברך מנשב ע"י רוח צפונית במיתריו לעורר את דוד ודוד היה מכין עצמו שתבא אליו שיחול עליו רוח הקדש למזמור וזהו למנצח לדוד מזמור:

ויט אלי - בעבור שהוא שוכני מרום, יושבי בשמים.

(ב) ופירש ואמר מה שאמרתי למנצח לדוד מזמור שלא כסדר הנהוג הוא כי קוה קויתי ה' שהוא כי הוא יתברך משתוקק ומקוה לי ואני מקוה לו וזה אמר קוה ה' אלי ואני קויתי ה' ומפאת כל החשק הזה נמשך כי ויט אלי ומהטיה בלבד טרם אקרא שמע שועתי כדרכו יתב' לאוהביו שנא' טרם יקראו ואני אענה עוד שנית כי לפעמים התפלה מעלים אותה שרפי קדש או השכינה לפניו יתברך ועתה נוסף לי חסד גדול והוא כי דשמע שועתי השם הגדול הזה: