Commento su Salmi 43:4

אל אל. אל הקב"ה שהוא שמחת גילי:

ואבואה אז אל מזבח אלהים שלא כמאז שהייתי בא אל מזבח מעשה ידי אדם והיית מעלה עלינו כבאים בבית המקדש של מעלה כנודע מרז"ל כי אם שממש ואבואה אל מזבח אלהים הוא העליון שעל כן יעקב קראו בית אלהים כי אבא שמה בגוף ונפש שאינו כבית של אברהם ושל יצחק שהיה בהם עיכוב כ"א אל אל הוא יעקב שנקרא אל כד"א ויקרא לו אל כו' והוא שמחת גילי שאינו כאברהם שיצא ממנו ישמעאל או כיצחק שיצא ממנו עשו שלא היתה מטתם שלמה וע"י כן אודך בכינור משמיע לבל בי אלהים הוא אלהי כי אפילו מדת הדין הוא שלי ומכנה שמו עלי:

שמחת גילי. הגיל על דבר מתחדש, והשמחה התמידית שישאר אח''ז נקרא שמחה (כנ''ל כ''א ב'), ושמחה זו הוא האל, שבו ישמח לבנו :

ואבואה, אל אל - שהוא שמחת גילי.

שמחת גילי. המשמח אותי בגילה ורנה:

ואודך בכנור. הבי"ת רפה:

ואבואה אל מזבח וכו' ואודך וכו'. וברוב רחמיך מדת טובך לראות המעשים טובים שעתיד האדם לעשות. ובכן בחסדיך הרבים אבטח:

ואבואה, ר"ל רק אל ההבאה לשם שנדחי ישראל יכנס צריך אני עזר ותשועה, אבל כשאהיה שם אבוא בעצמי אל מזבח אלהים להקריב קרבנותיו, ואבוא אל אל לראות פני ה' ע"י שהוא שמחת גילי ושם אודך בכנור אלהים אלהי:

ואודך בכנור. על שהוצאתני:

וטעם אלהים אלהי – שיראה גוי לא חסיד שאתה אלהי.