Commento su Salmi 49:2

שמעו זאת כל העמים. לפי שמזמור זה מיוסד על בני אדם הבוטחי' בעשרם אמר כל העמי' שכלם צריכים ייסור:

הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד: תנו רבנן כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה אמר ר' זירא מאי קראה האזינו כל יושבי חלד וכו':
(חולין קכז ע"א)

שמעו זאת כל העמים כו' הנה אם באנו להקשות הקושיות הראויות להעיר במקראות ירבו מהתיבות אכן המשכיל להעירן יבין בישובן על פי דרכנו בס"ד. ואומרה כי הנה שמיעה היא מרחוק והאזנה מקרוב כנודע מרז"ל על פסוק האזינו השמים כו' ובישעיה הוא אומר שמעו שמים כו' כמו שאמרו ז"ל כי משה היה קרוב אל השמים מאל הארץ ונהפוך בישעיה ואמר הנה יש שני סוגים בבני האדם יש בלתי שקועים בעניני העולם ויש מחשיבים עצמם כתושבים בעולם בקבע ועל הסוג הא' אמר לשון שמיעה כי לא יצטרכו להתקרב בעצם לשמוע לקבל תוכחת ולהם הוא אומר שמעו זאת כל העמים ועל הסוג הב' אמר האזינו כלומר הגישו עצמכם בעצם כמשמעות האזנה כל יושבי חלד הם אשר הם כתושבים ולא כגרים בעולם וזה בין בני אדם הם ישראל הקרויים אדם או בני אברהם שנקרא אדם כמ"ש ז"ל על לקחת מתנות באדם גם בני איש הוא בני נח איש האדמה הם כל יתר אומות הנקראים בני נח וקראו איש כללות העמים רחוקים מבלתי עשות עיקר מהעולם הזה על כן אמר שמעו כמרחוק אך בישראל הקרובים יותר אמר האזינו ולא אל הצדיקים אשר הם כגרים בעולם הזה כד"א כי גרים אנחנו לפניך כי אותם ידעו וישכילו האמת כי ע"כ לא יעשו מהעולם הזה עיקר אך אדבר עם התושבים בעולם ולא גרים וזהו כל יושבי חלד שיחשיבו עצמם ליושבים ולא לגרים ומתהלכים שהם יושבי חלד עושים עיקר וישיבה בעולם הזה:

האזינו. הטו אוזן:

שמעו, האזינו. האזנה קלה משמיעה, ומבואר אצלי (ישעיה א' י' ובכ''מ), שבכ''מ שיבואו על שני נושאים מתחלפים, ידבר אל הנושא העקרי בלשון שמיעה ואל הטפל בלשון האזנה, ופה העמים שהם הקבוצים עקרים נגד יושבי חלד שמציין גם אנשים פרטים :

שמעו - זה הדבר שהוא יודיע, הוא כולל לכל חי שנפח השם באפיו נשמת חיים, על כן: האזינו כל יושבי חלד.

כל העמים. כי כולם צריכים לדעת המוסר הזה:

שמעו זאת, תוכחה זו כוללת בין עמים ולאומים שהיא החברה המדינית, ובין יחידים היושבים חלד, כי בסכלות הזה השתבשו יחידים גם תעו בו גוים וממלכות:

חלד. היא הארץ על שם שהיא נושנת וחלודה, רדוייל"ייא בלע"ז, ורבותינו פירשו על שם החולדה שהיא ביבשה ואינה בים דתנו רבנן כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה:

חלד. אנשי הזמן:

4098 / (תהלים מט,ב) / חלד
רידויל"א / redoile / חלודה
פירוש רש"י: "היא הארץ על שם שהיא נושנת וחלודה".