Commento su Salmi 49:8

אח. לא יוכל לפדות את אחיו בממונו לפי שאם באים לפדות איש את אחיו יתיקר פדיון נפשם מכל הון לפיכך על כרחו חדל הוא לעולם מלפדותו:

אח. מה יועיל עשרם ביום המיתה כי לא יוכל לפדות איש את אחיו מן המות בכל עושרם ולא יוכלו לתל אלהים כפרו אשר מאתו החיים והמות:

כי האם אח לא פדה יפדה איש כלומר אם איש יראה את אחיו בשביה האם לא יפדנו פעם ושתים וזהו אח לא פדה יפדה איש בתמיהה כי ודאי יפדנו ואם כן איש העשיר האם לא יתן לאלהים כפרו של עצמו כאשר יתן פדיון אחיו וזהו לא יתן לאלהים כפרו אתמהה:

כפרו. פדיון נפשו:

אח - אמר רבי יונה: כי טעמו אחד. ואחרים אמרו: כי טעמו כמו ואמור אח. והנכון בעיני: כי אח פעול והאיש הוא הפועל כאילו אמר: הנה העשירים לא יוכלו לפדות אחיהם גם נפשם מהמות וזה הממון מה יועילנו?! והנה הוא אין איש פודה אחיו מהמות ולא עוד רק גם נפשו, על כן ויקר פדיון. והטעם: וחדל שלא יהיה זה לעולם.

אח וגו׳‎. כאומר הנה באמת סכלות גדול הוא לבטוח בעושר כי הלא אין איש יוכל לפדות בממון את אחיו מן המיתה ואף כופר נפש עצמו לא יוכל ליתן:

אח לא פדה יפדה וכו'. הראשונים פירשו במ"ש אין פודין את השבוים יתר על כדי דמיהם ומקשים התוספות מעובדא דרבי ישמעאל שאמר על אותו תנוק איני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שבעולם ותירצו דמופלג בחכמה שאני א"נ שהיה סכנת מות וז"ש אח לא פדה וכו' הגם כי פדיון שבוים מצוה רבה אפילו הכי לא יפדה והטעם ויקר פדיון נפשם שהוא יתר מכדי דמיהן. אך כי יראה חכמים שהוא חכם מופלג או ימותו דיש סכנת מות אז ועזבו לאחרים חילם ופודין יותר מכדי דמיהן:

אח, הכי לא יפדה איש את אחיו, שאם ירצה להמית את אחיו והוא יכול לפדותו בממון הכי לא יפדהו? ואם יקרה אכזר כזה שממונו חביב עליו מהצלת אחיו, הכי לא יתן לאלהים כפרו, היינו כופר עצמו, אם נתחייב מיתה וכופר יושת עליו שבו ינצל מן המות וכי לא יתן כספו בעד הצלת חייו? הלא ודאי יתנהו, א"כ אשאל אם כל אדם יתן את כל אשר לו בעד חיי גופו הגם שגופו אינו עקר האדם, ר"ל שהוא אינו עצם האדם הנשאר קיים ונצחי, שעיקר האדם הוא נפשו הנצחיית והגוף רק לבוש אליו: