Commento su Salmi 51:3

חנני. לא כפי מעשי:

חנני אלהים כו' הנה בהיות על איש חטאות ואשמות אשר חטא למלך ויחייב את ראשו עליהם ואין לו תקנה אם לא לבקש מאת המלך ימחול עונו ויסלח חטאתו אך אם ראה והנה אין רצון המלך טוב עמו כי אדרבה נהפך לו לאויב על אשר חטא לו ואיככה יוכל לעמוד לפניו לבקש על נפשו מלפניו והוא אויב לו על כן טרם ידבר שוחר טוב יבקש רצו ןמאת המלך עד יהיה לחן בעיניו ואחרי כן יבקש מלפניו יכפר בעדו כי אחר היות לב המלך טוב עמו יקל בעיניו לכפר חטאתו ועונו נמצא כי עיקר צרכו לעשות מבוקשו תחלה הוא להיות לחן לפניו תחלה כי אחרי כן קל מהרה יכפר עונותיו ויעבור על פשעיו כי כן לבו עמו והן זאת דברי המלך דוד לפניו יתברך לומר הנה נא לי עונות וחטאות ואם אין אתה חפץ למחול ולסלוח אותם לי מת אנכי אך איככה אוכל לבקש על נפשי עליהם ולבך בל עמי ואיך יהיו לרצון אמרי פי על כן קודם כל דבר אשאלה ממך בתורת חסד תתנני לחן בעיניך שהוא הדבר הקשה ואחרי כן בהיותי לחן בעיניך איני צריך אל מדת חסד למחול פשעי כי מדת רחמים הקלה מהחסד תספיק לכך וזה יתכן בכוונת הכתוב באמרו וחנתי את אשר אחון שאתנהו לחן בעיני ואחרי כן ורחמתי את אשר ארחם לכפר בעדו וזה אמר חנני אלהים תחלה שתתנני לחן בעיניך כי זה דרכו יתב' שהוא עצמו נותן את חן השב בעיניו כמאמרנו בכל יום תמיד ותננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך כו' ולזה צריך מדת חסד וזה אמר כחסדך שיתקיים בי וחנתי את אשר אחון ואחרי כן כרוב רחמיך הקלים מחסדים מחה פשעי שהוא ענין ורחמתי את אשר ארחם. עוד כוון נמשך אל הכתובים שאחריו והוא בשום לב כי על הפשעים הקשים מכלם מיקל יותר ואומר מחה פשעי ועל העונות הקלים מהם מצריך כבוסים ואומר הרב כבסני. ועוד כי אינו מזכיר טהרה רק בחטאת. ועוד כי בפשעים אמר לשון רבים ובעונות וחטאות אמר לשון יחיד באמרו מעוני ומחטאתי. ועוד כי על הפשעים אמר אני אדע ולא אמר כן בעון וחטא וגם אומרו אדע לשון יחיד. ועוד שמדבר בפשעים כאמרו כי פשעי אני אדע ומשמיט העון ומדבר בחטאת ואומר וחטאתי נגדי תמיד. ועוד כי למה לא יהיה גם העון נגדו תמיד. אמנם הנה בענין בת שבע שעליו ידבר יש שני פשעים ועון אחד וחטאת אחד כמפורש אצלנו על פסוק חטאתי אודיעך כו' השני פשעים הם בדבר אוריה אחד מציאות הריגתו שעליו נאמר לו על ידי הנביא את אוריה החתי הכית בחרב והשני היות בחרב בני עמון ומה גם לחכמי האמת שאמרו שהיה שם ע"א חקוק בה ועל זה חזר הנביא ואמר ואותו הרגת בחרב בני עמון אחרי אומרו תחלה את אוריה החתי הכית בחרב והעון הוא החילול ה' שבא עליה בעוד היות אוריה חי כי בזה נבאש בעיני העם עד אמרם לו הבא על אשת איש מיתתו במה עם שלפי האמת גט כריתות היה לה אלא שהיה בכוונה לחזור עמה בשובו מן המלחמה והחטאת הוא מציאות החמידה וקראו חטאת כי היה כשוגג כי היה בלבו כי בת זוגו היתה וראויה היתה לו אלא שאכלה פגה ושגג בזה כי את אשתו חמד. ונבוא אל הענין אמר הנה הזדונות תשע או עון יסורין ממרקין ואמר אם ימרקו יסורין זה וזה לא אוכל אך אעשה כמי שחייב למלך זהב וכסף ונחשת ואומר לו אם תתפרע מהכל לא אוכל אך אחלה פניך תמחה שטר חוב הזהב לגמרי וחוב הכסף אפרע מעט מעט אך לא בבת אחת כי אזלת ידי אך חוב הנחשת אפרע בבת אחת כן אמר דוד הנה נא לי שלשה שטרי חובות פשעים ועון וחטא אם תמרק ביסורין שלשתן או השנים הגדולים לא אוכל לסבול אך עשה זאת אפוא השטר של פשעים מחה אותו:

חנני - כאילו התאוה עשתה לו חמס שהתגברה על דעתו.