Commento su Salmi 53:7

ושמא תאמר הלא לזה סיוע מה שהיתה כבר אז שכינה שרויה בציון כי שלמו השבעים שנה של גלות בבל ועל כן עזר מעט היה צריך ולא היה כל כך מה שנעשה ע"י זרע שאול לז"א אם מעט הוא בעיניך רב הוא בעיני כי מי יתן מציון ישועות ישראל העתידות גם הן שלא יקוה יתברך עד ישובו ישראל ע''י חבלי משיח כי אם שמציון אשר נגד שער השמים יערה עלינו רוח קדושה לשוב אליו יתברך להושע שיהיו כזאת משוללי צרות שבשוב ה' שבות עמו שהתשובה הראויה לישראל להתחיל לשוב ישיב לנו ה' וזהו בשוב אלהים שבות עמו כי אז יגל יעקב ישמח ישראל שלא יהיו חבלי משיח כאשר היה בזמן ההוא כי נגאלו מיד ע"י אסתר ועלו ישראל לירושלם בלי התמדת צרות ובזה יבא על נכון השינוי שבין מזמור זה למזמור י"ד וגם אומרו פה אלהים במקום ה' כי פה כוון כי גם הכל היה בשורת הדין ועכ"ז לא קטרגה מדת הדין על שאול להיות התשועה ע"י זרעו וגם להיות על ידי אסתר שלבשה מלכות כנודע שנתלבשה בה שכינה:

בשוב. ענין הנחה ומשיבת נפש:

מי - פירשתיו.

מי יתן. הלואי שתבוא מהרה תשועת ישראל מהשוכן בציון:

מי יתן מציון ישועות ישראל. תרתי משמע שיושיע מהשתי קליפות האמורות בשוב אלהים שבות עמו כי כבר נתבררו ניצוצות הקדושה אשר היו בשביה ואז יגל יעקב הניצוצות חדשות שנתבררו. ישמח ישראל על כללות ישראל ישמח עם משיח שהוא ישמח אתווי דדין כאתווי דדין. ישראל בזכות אבות העולם והאמהות הרמוזות בשם ישראל כמ"ש כמה פעמים:

מי יתן, באשר היו מקוים בעת ההיא על הישועה הגדולה לקבץ נדחי ישראל שהגלו אז ע"י סנחריב, ושיבא הגאולה העתידה שהיה אז עת הכושר לזה (כמ"ש ישעיה סי' י"א וסי' מ"ט) בקש שיתן שמציון יבא ישועת כלל ישראל ע"י שישיב ה' שבות עמו ויבא זמן הגאולה, ואז יגל יעקב שהם עשרת השבטים הנדחים, וישמח ישראל שהם בני יהודה, וגיל מורה על דבר מתחדש, ושמחה היא השמחה התמידית, כי לישראל שהם שבט יהודה לא יתחדש דבר חדש, אבל ליעקב שהם עתה אובדים ונדחים יהיה זה דבר מתחדש שע"ז שייך לשון גילה:

(ו) או יאמר הבישותה כו' לומר מה תאמר מה שהבישות את המן היה כי אלהים השרוי בציון שלא זזה שכינה מכותל מערבי מאסם והמן ובניו היו שלוחים ומשתדלים לבטל הבנין כנודע מרז"ל.

שבות. מל׳ שיבה:

בשוב. בעת אשר ישקיט ה׳‎ את בני הגולה ר״‎ל שהכל יכירו אשר מאת ה׳‎ ההשקטה:

(ז) לז''א עם כל זה מי יתן כו' כמדובר כי עכ"ז זכותה הועילה. או יאמר הנה בהיות השכינה כ''י בגלות אתנו צריך הרבה יסורין ליגאל כי עונותינו יעכבוה אך מי יתן שנהיה זכאים באופן שתשרה מיד שכינה בציון ומשם תושיענו שבשוב אלהים היא השכינה שבות עמו שהיא כבר בציון ומשיבה את שבותנו כי אז לא יהיו חבלי משיח רק יגל יעקב כו' והוא מ"ש באיכה רבתי כי בכל צרות ישראל מרגיש יעקב אבינו שנאמר ויבער ביעקב כו' אמר כי עתה יגל יעקב על העדר הצרות ישמח ישראל על הגאולה ויתכן שעל שני אלה אמר ישועות לשון רבים על ענין יעקב ועל ענין ישראל. או יאמר במה שנאמר על ידי הנביא כי עם היות שציון וישראל בצרה אין תקנתם שוות כי ציון במשפט תפדה ובדין הוא שתפדה כי לא חטאה כי מה שלקתה היה לאשמת העם אך ושביה הם העם יהיו בצדקה בתורת צדקה מאתו יתברך ובזה יאמר מי יתן ומבחינת ציון תהיינה ישועות ישראל שיזכו בתשובה שלמה מאליהם שתהיה גאולתם במשפט ולא יצטרכו ליגאל בתורת צדקה שהוא ענין זכו אחישנה כי לענין כן לא יהיו חבלי משיח ולא ימותו הבלתי צדיקים וישארו קצתם בלבד אשר קדוש יאמר לו כי אם ישארו וישמחו יחד כלם בין אשר לא שלמים המה אשר בשם יעקב יכנו בין שלמים שבשם ישראל יכנו כלם ישמחו וזהו בשוב ה' שבות עמו אז יגל יעקב ישמח ישראל שהם השני סוגים:

יגל יעקב. אז ישמחו כי גאולה שלמה תהיה: