Commento su Salmi 55:3

אריד בשיחי. אתאונן בצערי כמו זכר עניי ומרודי (איכה ג׳:י״ט) וירדתי על ההרים (שופטים י״א:ל״ז) ומנחם פתר ל' ממשלה כמו ורדו בדגת הים, ושיחי לשון שיח, למי שיח (משלי כ״ג:כ״ט) (סא"א):

אריד בשיחי. כשאריד בשיחי ואהימה הקשיבה לי וענין אריד היא היללה על החולי או על הצרה:

ושמא תאמר לא ימנע או תענני בתפלה לבדה או לא תענה עד התחנה אם התפלה לא תספיק בודאי שצריך לשמוע גם התחנה ואם תספיק גם אנכי ראוי אחשוך פי מהטריח בתחנות ללא צורך הנה הוא כי מרוב שיחי וכעסי על יגוני לא אעצור כח לומר לעצמי די בתפלה לבדה כי אחרי כן עודני מתלהב בתחנה ודאגת לבי הולכת ומתמעטת על ידי שאשיחנה לפניך ברוב תחנה וזהו הקשיבה לי התפלה הנזכר וענני ועל כל זה לא אוכל לשתוק מהתחנן אחרי כן כי מרוב שיחי צריך כדי שאריד בשיחי ואמעטנו שואהימה אחר התפלות בתחנות:

אריד. ענין גניחה ויללה כמו זכר עניי ומרודי (איכה ג׳:י״ט):

האזינה, הקשיבה. הקשבה היא מרחוק וכמ''ש ישעיה (א' י')

הקשיבה, אריד - אצעק, וכמוהו: והיה כאשר תריד, נהה על המון מצרים והורידהו, צעק אליו וירדתי על ההרים אף על פי שהוא שרש אחר ורבים ככה ויורה על פירוש אריד שהוא כמו אזעק, מלת הקשיבה.

אריד. כשאני מיילל בעת ספור התלאות והומה אני עליהם:

הקשיבה לי וענני וכו'. אפשר במ"ש בעירובין דף ס"ה ע"א אמר רב ששת משום ראב"ע יכולני לפטור את כל העולם כלו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו שנאמר שמעי זאת עניה ושכורת וכו' מתיבי שכור מקחו מקח וכו' אלא שפטור מן התפילה מאי יכולני לפטור דקאמר מדין תפלה והגאון מהר"ר נפתלי בשם מר זקנו ז"ל דקדק דהא יכולני לפטור מן הדין קאמר ואיך משני מדין תפילה ופירש במ"ש שם בערובין דף מ"א ת"ר ג' דברים מעבירין את האדם על דעת קונו גוים ורוח רעה ודקדוקי עניות למאי נ"מ למבעי רחמי למדנו שהעניות מעביר האדם על דעת קונו ופטור שהוא אנוס אמנם חייב שלא התפלל על זה. והשתא א"ש מ"ש לפטור מן הדין והיינו מכל דין שבעולם דהרי הם עניים ודקדוקי עניות מעבירין האדם על דעת קונו והוא אנוס וא"ת דחייב למבעי רחמי לז"א ושכורת וכו' ושכור פטור מן התפלה ומאחר שכן הוא פטור מכל דין דאנוס הוא ואינו יכול להתפלל זהת"ד ויש לדון בזה כי הנה ראב"ע רצונו לפטור את כל העולם שהם שכורים ועניים ואנוסים וא"ת ליבעו רחמי פטורים מלהתפלל שהם שכורים והרי כל ישראל בגלותם מתפללים תדיר ג' תפלות בכל יום והדר דינא דה"ל להתפלל על העניות נמי. ואפשר לומר דכיון דלפי האמת הם פטורים מהתפלה כדין שכור ומה שמתפללים הוא לפנים משורת הדין אינם מתחייבים על שלא התפללו על העניות כיון דמן הדין פטורים מכל מין תפלה. ובזה נבא להני קראי מפני עקת רשע וכו' ואימות מות וכו' הכונה דהיה בצרה גדולה יותר מגלות שנחשב לשכור וגם בצרה גדולה שמעבירו על דעת קונו באופן שפטור מדין תפלה ועם כל זה אני אל אלהים אקרא מדת הדין כי אנוס אני מרוב הצרות ופטור מתפלה ועם כל זה אני מתפלל ובכח זה אתפלל למדת הדין. וה' יושיעני רחום בדין ולא תימא דעתה נתחזקתי להתפלל דוקא אין זה כי בכל צרותי ערב ובקר וצהרים אני מתפלל. ויען אני פטור מהכל ועושה לפנים מש"ה וישמע קולי. א"נ אפשר בהקדמה שכתבתי במקומות אחרים משום רבינו מהרח"ו ז"ל דבתחילה ידבר לשכינה ע"ד אדני שפתי תפתח אך התפלה לשם המיוחד שם הויה דוקא וז"ש אני אל אלהים שהוא השכינה אקרא אמנם וה' יושיעני שהתפלה לשם הויה דוקא. ערב ובקר וצהרים אני מתפלל על דרך זה וישמע קולי ה' המיוחד שאליו דוקא אני מתפלל:

הקשיבה, מוסיף שגם בעת שתקשיב קולי מרחוק בהתחלת התפלה תענני ומוסיף שגם בעת אריד בשיחי ובעת אהימה הגם שלא אתפלל עדיין תקשיב ותענני:

בשיחי. ענין ספור התלאות כמו ולפני ה׳ ישפוך שיחו (לקמן קב):

אריד, ענין יללה, זכר עניי ומרודי, ושיח הוא הדבור הנפלט מתוך צער, או שיח הנפש שלא בכונה כמשיח אל עצמו :