Commento su Salmi 57:4

חרף שאפי. ויושיעני מחרפת שאפי האומר לבלעני, שאפי גולושנט"מוי בלע"ז:

ישלח. אע"פ שהם רבים ואני יחיד כנגדם ישלח מלאכיו משמים ויושיעני:

ואין לתמוה איך אמרתי כי שם אל אשר הוא עליון מאד הוא יבא עלי להצילני וגם איך ע"י חסד יצילני כי איך יניחני שאול כי איני אומר שיבא הוא כי אם שישלח משמים מאתו ויושיעני ותהיה ההצלה שלא ימית את שאול שהוא שואפי סלה כי אם ישלח לו גערה וחרף את שואפי סלה על דרך ואל זועם בכל יום שמדת אל זועם את מדת הדין כך ישלח חרף וזעימה בשאול ושמא תאמר אחר ששם אלהים מתחיל לחונן אותך תניחהו שיגמור ואם ירא אתה פן יעשה את שלו וימיתהו לזה ישלח אלהים חסדו ואמתו הם מלאכי בחינת חסדו הם הבלתי נוטים אל הרוגז כי אם אל בחינת חסד שבו כי גם הוא כלול מכל הבחינות ובהיותם כך לא יתמלאו רוגז על שאול רק שיגינו עלי:

שאפי. ענין בליעה:

סלה. מלת הפסק בתוך הפסוק מורה שהוא מאמר מוסגר (כנ''ל נ''ה כ') :

ישלח - בעבור עליון.

חרף שאפי סלה. מחרפת שואפי יושיעני לעולם:

ויושיעני. בגעיא בס"ס:

ישלח משמים וכו'. פירש בספר ארץ החיים אקרא לאלהים עליון סוד הבינה ע"ש באורך. וכפי דבריו א"ש דאמר ישלח משמים בסוד ואתה תשמע השמים ואח"כ ישלח אלהים חסדו ואמיתו כלפי מלכות וא"ש ההי"ב. וס"ת אקרא לאלהים עליון אמן גימטריא הויה אדני יחוד קבה"ו ואקרא לשון זיווג כמ"ש הרמ"ע ז"ל:

ישלח (הוא מאמר מוסגר, שע"ז מורה מלת סלה שבא באמצע הפסוק), ור"ל ישלח משמים ויושיעני חרף שואפי, הנה שואפי ושונאי מחרפים ואומרים לאמר "ישלח משמים ויושיעני", הם מחליטים שאין לי שום תשועה בדרך הטבע, ואומרים בדרך הלצה שא"א שאושע רק אם ישלח משמים ויושיעני, ר"ל שתשועתי נמנע, אבל מה שיאמרו הם דרך שחוק, אני אומר בדרך אמת ישלח אלהים חסדו ואמתו, ר"ל שאקרא לאל עליון שישלח באמת חסדו ואמתו, שאני איני מיחל על תשועה טבעית רק על תשועה שישלח לי משמים, בין מצד חסדו בין מצד אמתו והבטחתו שהבטיח ע"י נביא שאמלוך:

חרף שאפי. כי שאול אילו לא היה מבזה דבר ה' לא היה רודף אחריו כי כבר ידע כי על פי ה' משחו שמואל הנביא למלך:

ואמתו. ואמתת הבטחתו:

ישלח אלהים חסדו ואמתו. חסד שעשה עמי מתחילה כאשר בחרני למלך ועתה הוא עושה עמי אמת בהציל אותי מיד שאול:

נפשי בתוך לבאים ישראל הרודפים אחריו, ואמר בתוך אע"פ שהיה בורח הרי הוא כאלו היה בתוכם כי לא היה יכול להתרחק מארץ ישראל הולך ושב ומסתתר:

אשכבה להטים. בתוך להטים ובתוך שזכר עומד במקום שנים, והטעם להטים כאילו ישרפוני בהבל פיהם שידברו לשאול רע עלי, וזהו שאמר חנית וחצים ולשונם חרב חדה, וזכר שינים ולשון שקצת האותיות נחתכות בהן:

4109 / (תהלים נז,ד) / שאפי
גולושנ"ט מו"י / golosant moi / הצופה לי