Commento su Salmi 60:1

על שושן עדות מכתם לדוד ללמד, (תו' מכתם לשון כתם פז (שיר השירים ה׳:י״א) דבר חמוד, ורבותינו דרשו על דוד שהיה מנהיג עצמו כמך ותם אפילו במלכותו ואגדה אחרת שהיתה מכתו תמה שנולד מהול ע"כ סא"א) מכתם לדוד על עדותן של סנהדרין שנמשלו לשושנה שנאמר שררך אגן הסהר וגו' (שיר השירים ז׳:ג׳) סוגה בשושנים כשנצרך שילמדוהו מה יעשה כשנלחם עם ארם נהרים ושלח את יואב עליהם אמרו לו ליואב ולא מבניו של יעקב אתם היכן היא השבועה שנשבע ללבן עד הגל הזה (בראשית ל״א:נ״ב) ולא היה יודע מה להשיב בא לו אצל דוד אמר לדוד כך אמרו לי בני ארם באו ושאלו את סנהדרין אמרו להם ולא הם עברו תחלה את השבועה שאמר (במדבר כ״ג:ז׳) מן ארם ינחני בלק מלך מואב ועוד כושן רשעתים (שופטים ג׳:ח׳) ארמי היה:

למנצח על שושן וכו'. הנה יראה מרז"ל כי על בני הגלות ידבר המזמור וראוי לשים לב לפי זה איך יאמרו בהצותו את ארם כו' אך לזה נשית לב אל אומרו וישב יואב ויך את אדום וכו' כי הלא לא נמצא בספר שמואל שיואב הכה באדום כי אם בדברי הימים הוא אומר ואבישי בן צרויה הכה את אדום בגיא המלח שמונה עשר אלף ובספר שמואל נאמר סתם ומייחס הדבר אל דוד שהכה באדום י"ח אלף אך אחשוב שאחר שאבישי עם דוד או בשליחותו הכה את אדום בגיא מלח י"ח אלף כמפורש בספרים הנז' אך עתה כי לא בלבד היה מה שהכה אבישי באדום הי"ח אלף כי אם גם שב אחרי כן יואב ויך במקום ההוא עצמו י"ב אלף אחרים באדום גם מפורש בכתובים שם כי אשר הכה באדום היה על פי דרכו בשובו מהכות את ארם והוא מאמר הכתוב ויעש דוד שם בשובו מהכות את ארם בגיא מלח י"ח אלף וישם באדום נציבים כו'. ונבוא אל הענין והוא כי ראה דוד כן תמה שני דברים אחד מה זה היה שה' אנה לידו להכות על פי דרכו בשובו מהכות את ארם י"ח אלף מאדום ועוד פעם שנית הנה אדום ע"י יואב והפעם הא' היה על פי דרכו בשובו מארם והפעם השנית היה לכתחלה ששב יואב לגיא מלח להכותם על כן אמר דוד כי זה סימן להכותם על העתיד כי עם היות כי ד' מלכיות הם המשעבדים את ישראל בבל ומדי יון ואדום עכ"ז על פי דרך אחד מהשלשה ראשונים ילקה עמלק כאשר על פי דרך הכות את ארם הכה את עמלק והפעם השנית תהיה בהתם שעבודו על ישראל כי יהיה לכתחלה ולא על פי דרך מלכות אחר והוא כי הפעם הא' היה כענין מה שהכה הי"ח אלף בהצותו את ארם שהיה על פי דרכו והפעם השנית כנגד מה ששב יואב לכתחלה על אדום ופשר דבר הוא כי בגלות מדי כי אז אין הגלות מתייחס לאדום כ"א היה למדי שם בשושן הבירה נפל שדוד המן וכל אומתו אדום אשר מאדום והוא שלקה על פי דרך לקות בבל שהיה בימים ההם ע"י מדי וגם על פי דרכנו בהציל ה' אותנו ממדי הכינו את עמלק שהוא מעין הכאת הי"ח אלף אגב הכאת ארם ומה שילקה אדום כהתימו לבגוד הוא מעין מה ששב יואב על אדום ויכהו פעם שנית וגם בענין מפלת המן ועמו היה חלק לדוד בדבר כאשר יבא בס"ד. וזה ענין הכתובים למנצח על שושן הוא שושן הבירה על גאולת ישראל שהוא במפלת המן ועמו שהוא מעמלק שהוא למנצח על היות עדות וראיה מוכרחת וסימן לדבר מעתה וגם מכתם לדוד ללמד גם על העתיד שיום נקם העתיד יהיה על ידו:

שושן. שם כלי נגון עשויה בתמונת שושן:

למנצח על שושן עדות - על טעם פיוט תחלתו שושן עדות. ויש אומרים: כי שושן שם כלי ניגון ויפרש עדות כמו: עדי, וכמוהו: את הנזר ואת העדות.

עדות מכתם. המזמור הזה היה אהוב לו כעדי מכתם פז:

שושן. בשורק ובפתח ובמסורת ב' פתחין וזה אחד מהם וחברו מעשה שושן באולם (מלכים א' ז') וכל שושן הבירה דכוותיה:

למנצח, המזמור הזה הוסד על המלחמות שהיה לדוד עם ארם נהרים וארם צובה ואדום ביחד, כמו שנזכר בשמואל-ב ח' (ושם בארתי הסתירה שיש מכאן לס' שמואל ע"ש) וכפי הנראה פרצו האויבים תחלה בערי ישראל ושבו שבי בעיר שכם ובעמק סוכות, וזה היה סבה שהתעוררו גלעד ומנשה שבעבר הירדן שהיו סמוכים להר אפרים (כמ"ש שמואל ב', י"ח ו') ובאו לעזור לאפרים ששכם היה בגבולם ונצחו את האויבים:

עדות. ענין קשוט ועדי וכן את הנזר ואת העדות (מ״ב י״א):

וטעם ללמד – שצווה שילמדוהו המשוררים, להזכיר תמיד חסד השם שגברה ידו במלחמה אחר שנחלש.

ללמד. עשוי ללמד דעת את העם איך הכל בא בהשגחה: