Commento su Salmi 60:2

בהצותו. כמו (במדבר כ"ו) בהצותם על ה' שנלחם בהם על שעזרו לבני עמון:

בהצותו. בהלחמו:

ופירש ואמר מה שאמרתי שהוא על שושן עדות הוא מה שהיה בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה אגב מלחמת ארם שהוא מה שבהצותו אותם על פי דרכו עשה לו שם ויך י"ח אלף מאדום ולא הוצרך לפרשו כי מפורסם הוא בספר שמואל ובדברי הימים ומה שאמרתי מכתם לדוד ללמד שהוא על העתיד שיהיה על ידו הוא כי וישב יואב והכה פעם שנית את אדום בגיא מלח שנים עשר אלף:

בהצותו. ענין ריב ומלחמה כמו בהצותם על ה׳ (במדבר כ״ז):

בהצותו - כמו: בהצותם על ה'.

בהצותו. כשנלחם עם ארם:

את ארם. את זה נקוד סגול והוא במאריך בלא מקף שלא כמנהג וכן באו שנים אחרים כמו זה את גאון יעקב. את אשר יאהב ה' יוכיח (משלי ג׳:י״ב) רד"ק כאן ומסורת במזמור מ"ז ומשלי ג' ואכתוב עוד מזה באיוב סוף סימן מ"א:

וישב יואב ויך את אדום וגו'. שמנה עשר אלף הכתובים במלכים (שמואל ב ח׳:י״ג ובדברי הימים א י״ח:י״ב) הרג אבישי פעם ראשונה ששת אלפים ויואב שנים עשר אלף כששב מהכות את ארם:

את ארם נהרים. את זה נקוד סגו"ל והוא במאריך בלא מקף והוא שלא כמנהג:

את ארם נהרים – יש אומרים: בהחריבו מגזרת ערים נצים.

וישב יואב. כשהיה דוד נלחם עם ארם יצא אדום לעזור לארם ושב יואב מן המערכה ללכת לקראת אדום לבל יעבור להתחבר עם ארם וערכו עמו מלחמה והכה יואב בהם:

בגיא מלח שנים עשר אלף. ובס' שמואל אומר שמנה עשר אלף ובדה"י אומר הכה את אדום בגיא המלח שמנה עשר אלף, נראה שמלחמת אדום היתה כשהיתה מלחמת ארם כי כן כתוב בהצותו את ארם נהרים וישב יואב ויך את אדום ומאדם ומאדום נפלו שמנה עשר אלף ואמר בספר שמואל ארם ור"ל ואשר עמהם והם אדום. ובאומרו בדה"י אבישי עשה המלחמה תחילה והכה בהם שמנה עשר אלף ובזה הספר אמר יואב ואמר שנים עשר אלף, אבישי עשה המלחמה תחלה והכה בהם ששת אלפים ואח"כ יואב הכה בהם י"ב אלף וזהו שאמר וישב יואב כלומר שב אח"כ יואב אחר אבישי ולפי שהיה אבישי תחילת המלחמה זכר כל י"ח אלף על שמו ובספ' שמואל זכר המלחמה בשם דוד כי הוא העיקר:

וטעם וישב יואב – לאות כי נחלש דוד ואחרי כן החליש יואב את ארם.

אדמוני. שהוא שופך דמים. יבא אדמוני ויפה עינים. ויפרע ממנו. דכתיב ויך את אדום שנים עשר אלף (תהלים ס ב). וכתוב אחד אומר שמונה עשר אלף (ש"ב ח יג. דה"א יח יב). אלו אשר הכו יואב עם עבדי דוד. וכל ימי דוד לא היה מלך באדום אלא נציבים בלבד. שנא' ומלך אין באדום נצב מלך (מ"א כב מח).