Commento su Salmi 62:2

דומיה נפשי. מצפה נפשי כמו דום לה' והתחולל לו (לעיל ל"ז):

אך, לא תוחיל אל אל אחר כי ממנו תהיה לי ישועתי:

אך אל אלהים כו' יהיה ענין המזמור ללמד לאדם דעת אלהים בארץ כי הוא יתב' לבדו אשר כח ואל לו להפליא לעשות ומרבה להיטיב ועליו יתברך לבדו הוא הבטחון ולא על בשר ודם ואשר מן המצר יקרא לו ית' יושיענו הוא יושיענו ויגאלנו כי מגן הוא לכל החוסים בו ואשר אותו יתברך יעזוב וישים בשר זרועו וילך אל איש שר וגדול אשר בארץ להציל לו מרעתו בוכה ומתחנן לו יעשה עמו ככל צדקותיו מלבד אשר לא יצליח הוא משחית נפשו ונלכד במצודת ארור הגבר אשר יבטח באדם וזה אמר אך אל אלהים לבדו ולא לאיש שר ואוהב דומיה נפשי להושע כי ממנו ישועתי כלו' כי גם אם יקרה תהיה לי תשועה על ידי אדם ממנו יתברך לבדו היא ולא מבשר ודם כי אם שהוא יתברך מגלגלה ע"י בני האדם וזהו ממנו ישועתי:

דומיה. ענין תקוה כמו דמינו אלהים חסדך (לעיל מ״ח):

דומיה. תואר, ענין שתיקה :

אך - טעם אך למה הוא נפשי דומיה, כטעם: דום לה, דומו עד הגיענו אליכם, על משקל: על אלה אני בוכיה, לבא ישועה לה רק לשם לבדו.

אך וגו׳‎. לא שמתי תוחלתי באדם אך אל אלהים תקוה נפשי כי מעולם ישועתי ממנו:

אך אל אלהים דומיה נפשי. אפשר במ"ש דצריך לקבל היסורין באהבה. ולשתוק על דרך וידום אהרן. וז"ש אך אל גימטריא ב"ן הרומז לשם אדני דין. אלהים ידוע הוא דינא קשיא כששולט מדת הדין דומיה נפשי אדום ואקבל היסורין מאהבה. ממנו ישועתי כי כל מאי דעביד רחמנא לטב ואם קבל היסורין מאהבה בא בשכרו וזהו ממנו ישועתי א"ך גימטריא אהיה ממנו צורי וישועתי דהבטיחנו אהיה אשר אהיה עמם בצרה זו אהיה עמם בצרה אחרת:

דומיה. מחרישה ושותקת על שתבא ישועתה: