Commento su Salmi 62:3

לא אמוט רבה. מטות גדולות, ומדרש אגדה רבה גיהנם:

אך הוא. לבדו:

כי אך הוא לבדו צורי מלבא עלי צרה ואם כבר באה הוא ישועתי להצילני ממנה ואחר ההצלה גם הוא משגבי להיטיב לי ולרומם אותי זולת ההצלה אך בזאת שלא אמוט רבה שלא אחטא עד יהיו לי רובא עונות כי בהיות הרוב זכיות הוא יתברך צורי והנה כל זה הוא לי מאתו יתברך מבלי הרבות תפלות ותחנונים רק בהיות כי אך לו יתברך דומיה נפשי בלבד בלי שתוף בטחון בזולתו ושיהיה בטחון נפשי וזהו דומיה נפשי בידעי כי ממנו תשועתי כי אז ודאי אך הוא לבדו צורי כו':

רבה. משגבי וישועתי רבה מאד, וכבר התבאר אצלי ששמות המופשטים יבואו לפעמים בלשון זכר ופעמים בלשון נקבה :

אך - ולא היה לי מושיע זולתו ובעבור שהזכיר למעלה, כי ממנו ישועתי הזכיר כאן הוא ישועתי.

אך הוא צורי. ולא זולתו:

אך, ולא תחשבו שיושיעני על ידי אמצעיים טבעיים, רק אך הוא צורי וישועתי, הוא לבדו בלא שליח ע"י דרך הטבע, וא"כ משגבי לא אמוט רבה מאד, אחר שמשגבי שמחזק אותי שלא אמוט הוא אלהית, א"כ הוא רב וגדול מאד:

לא אמוט. מוטה רבה כי אל יסמוך ידו וחסר המתואר:

וטעם לא אמוט – אל תהום.

משגבי. ועל שהוא משגבי לזה לא אמוט נטיה רבה מבלי תקומה:

רבה - הפך משגבי, כי מצאנו תהום על לשון נקבה תהום רוממתהו.