Commento su Salmi 62:4

תהותתו. מנחם פי' מגזרת התיו לאכלה (ירמיהו י״ב:ט׳), ויתא ראשי עם, (דברים ל״ג:כ״א), עד אנה תאספו על איש, ול"נ שיש לפותרו לשון הוות ויהא ה"א ותי"ו שורש כאשר יאמר מן מת מות, כך נאמר מן יסוד הת הות ולשון רבים הוות והוא לשון מחשבת שבר ותרמית, ויש מפרשין תהותתו כמו תאריכו לשונכם על בני אדם ברע ודימוה לל' הערב כשמרבה בדברים (סא"א):

עַד אָנָה: ת"ר אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב"ה ומה כתיב בהם ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש מקום ספיר אבניה ועפרות זהב לו נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה לא הדריכוהו בני שחץ לא עדה עליו שחל אמרו וכי מאחר שארץ ממנה יצא לחם ועפרות זהב לו למה לנו עוברי דרכים שאין באים אלינו אלא לחסרינו [מממוננו] בואו ונשכח תורת רגל מארצנו שנאמר פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו דרש רבא מאי דכתיב עד אנה תהותתו על איש תרצחו כולכם כקיר נטוי גדר הדחויה מלמד שהיו נותנין עיניהן בבעלי ממון ומושיבין אותו אצל קיר נטוי ודוחין אותו עליו ובאים ונוטלין את ממונו וכו':
(סנהדרין קט ע"ב)

עד. אמר כנגד האויבים תחשבו הוות על כל איש ואיש מישראל:

ואחר שכן הוא עד אנה תהותתו על איש כו' לומר שוא לכם משכימי קום בצרה לכם אל נשיא בעמכם יושיעכם מצרתכם בהיות לאל ידו לעשות בגופו או בממונו מאחרי שבת בביתם שופכים נפשם בבכי ונאקה במר שיחה להתמרמר ולומר הושיענו כי באו מים עד נפש משפילים ומפילים עצמכם תחתיו לאמר תיקר נפשכם בעיניו לעשות את שאלתכם ובקשתכם וזהו עד אנה תהותתו ותכנעו על איש החשוב ככל אנשים שבמקרא תהותתו ותכניעו עצמכם לפניו וזהו על איש שהוא אצל איש כד"א ועליו מטה מנשה על יד הירדן עד אנה אתם הבוטחים בבשר ודם תהותתו על איש ותכנעו תחת רגליו בבכי ובתחנונים להיטיבכם ולהועילכם מממונם ועזרתם בצרתכם והנה תרצחו כלכם ותסתכנו כי תכנסו בכלל ארור הגבר אשר יבטח באדם וימשך כי ושם בשר זרועו ומן ה' יסור לבו נמצא מסתכן בנפשו ומרצחה כי האיש הנז' הוא לכם כקיר נטיו כי שום עצמכם תחת בטחונו הוא כמשים עצמו תחת קיר נטוי שהוא בסכנה ואם עושים לו נס הוא לו מזכיר עון לנכות זכיותיו ומה גם שע"י מה שתרוממוהו יבוש מלומר שאין לו ויודה האמת אלא שדוחה מיום ליום ומחדש לחדש כגדר הדחויה והיא תוחלת ממושכה באופן שהוא לכס גדר הדחויה וטוב היה לכם שלא תהותתו ותכנעו לפניו ותרוממוהו כל כך כי הלא עתה יבוש מאשר רוממתם אותו ויאמר לרחמכם ותבטחו בו והיו עיניכם תלויות ימים או עשור ולא תצליחו והלא טוב היה למעט ברוממותו לבלתי רוממו והכנע כל כך תחתיו שעי"כ מיד יחתוך התקוה ויכזב ויאמר אין לאל ידי לא תוסיפו לראות פני שאז טוב לכם כי תתייאשו מלהתמיד אחריו ותבקשו מה':

תהותתו. מל׳ הוות ושבר:

תהותתו. שרשו הות, בשקל תכוננו

עד - טעם לא אמוט על מחשבת בן אדם שימוט, ע"כ יוכיחם לאמר עד אנה תהותתו מגזרת הוות תחשבו עליו ונמצא רי"ש תרצחו קמוצה, על כן הוא פועל שלא נקרא שם פועלו, כמו: ובמים לא רוחצת, כי הקמץ והשורק והחולם ימצאו בבנין הזה וזה דרך תפלה.

עד אנה. עד מתי תחשבו הוות על כל איש ואיש:

תרצחו. סנהדרין פרק חלק פיסקא אנשי סדום דרש רבא מאי דכתיב עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם וגו' מלמד שהיו נותנים עיניהם בבעלי ממון ומושיבין אותו אצל קיר נטוי ודוחין אותו עליו ובאו ונוטלין את ממונו. נראה שהמדרש קורא תרצחו בפתחות הרי"ש מן ועתה מרצחים. ירצחו שכמה וכך היא קריאה בן נפתלי ומחזורא רבא ובעל אות אמת אבל קריאת חכמי טבריא ור' פינחס ראש הישיבה והראב"ע רי"ש תרצחו קמוצה וחטופה מפני דגשות הצד"י ועלייהו סמכינן משום דב"א קאי כוותייהו:

עד אנה תהותתו על איש וכו'. יש מי שפירש עד אנה תדברו הוות על איש צדיק תרצחו שהם אומרים הבא על אשת איש וכו' והמלבין פני חבירו ברבים כאלו ש"ד וזהו תרצחו אך משאתו יעצו להדיח מלכות בית דוד שעצת אחיתופל שימלוך אבשלום ויהרוג אביו ואח"כ לדון אבשלום ולהמיתו ותעקר מלכות בית דוד עכ"ד ואפשר לפי זה דמ"ש גדר הדחויה הוא לומר דבת שבע שלו אך בשביל שנדר לאוריה לתת לו בת ישראל לכך נתנו לו אשתו וז"ש גדר הדחויה שנדחית לשעה וכלפי דאחיתופל דהיה רוצה לבטל מלכות בית דוד אמר אך לאלהים דומי נפשי כי ממנו תקותי אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט וישאר המלכות קיים:

עד אנה תהותתו על איש, אתם תביאו הוות ושבר בשביל איש, שעל ידי שאול תרצו להביא הוות על דוד, ובזה תרצחו כולכם, שהגם שתעשו זאת בסבת שאול גם אתם נחשבים כרוצחים, כי אתם דומים כקיר נטוי (על) גדר הדחויה, שגדר רעוע עומד תחת קיר הנטוי ליפול, והקיר הנטוי נופל על הגדר ומפילו על איש העומד תחתיו והרגו, שבזה אין לומר שעקר ההורג היה הקיר שהוא דחה את הגדר, כי גם הגדר סבב מיתת האיש, שאם היה הגדר חזק לא היה נופל ע"י הקיר, והגם שהקיר נטוי עליו היה נשאר עומד ולא היה הורג את האיש שתחתיו, וא"כ הרצח מיוחס אל שניהם, אל הגדר שהרג, ואל הקיר שהפילו, כן בנמשל שאול דוחה אותם להפיל אותם על דוד ולרצחו, ובכל זה תיוחס הרצח גם אליהם מצד שהם דומים כגדר הדחויה שאינו חזק לעמוד בפני הקיר, שאם היו חזקים בדעתם לא היו שומעים לקול שאול לרצוח בחנם והיו עומדים נגדו, וא"כ הגם שתהותתו הוות על ובשביל איש מכל מקום תרצחו כולכם, וגם אתם אשמים בדבר:

כקיר נטוי. המוכן ליפול על בני אדם:

תרצחו כולכם. יהי רצון שתרצחו כולכם ותהיו כקיר נטוי וכגדר הדחויה שהם קרובים לנפול כלומר כל ימיכם יהיו בפחד ולבסוף תמותו על ידי רציחה, ומלת תרצחו בקמ"ץ הרי"ש לבן אשר והוא מבנין שלא נזכר פועלו מהדגוש כי קמ"ץ חטף ושורק אחדים בבנין ובן נפתלי תרצחו בפת"ח הרי"ש ואנו סומכין על קריאת בן אשר:

כקיר. גדר ענין כותל בית וחצר:

על איש. על ידי איש, ומלת על נמשך לשתים, קיר נטוי (על) גדר הדחויה :

וטעם כקיר נטוי – שתהיו ככה, ונטוי על משקל עצום, או הוא מהפעלים היוצאים ועד הדחויה, שהטעם כפול.

תרצחו. יהי רצון שתרצחו כולכם ובתחלה תהיו ככותל הנטוי לפול וכגדר הנדחה ממקומה כן תהיו בתחלה בפחד ואימה ובסוף תמותו ע״‎י רציחה: