Bibbia Ebraica
Bibbia Ebraica

Commento su Salmi 69:7

אַל־יֵ֘בֹ֤שׁוּ בִ֨י ׀ קֹוֶיךָ֮ אֲדֹנָ֥י יְהוִ֗ה צְבָ֫א֥וֹת אַל־יִכָּ֣לְמוּ בִ֣י מְבַקְשֶׁ֑יךָ אֱ֝לֹהֵ֗י יִשְׂרָאֵֽל׃

Non lasciare che quelli che ti aspettano si vergognino di me, o Signore Iddio degli eserciti; Non lasciare che quelli che Ti cercano siano confusi per me, o Dio d'Israele.

רש"י

אל יבשו בי קויך. אל תניחני בידם פן יבושו קויך במה שמאורע בי ויאמרו הלא כך אירע למי שהיה מקוה להקב"ה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

רד"ק

אל יבושו. אני מקוה בגלות ואע"פ שארך ואם תאבד תקותי תאבד תקות כל המקוים אליך ויבושו כי יאמרו אלה היו מקוים בגלותם ואין מושיע:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אלשיך

וגם שאפשר שלא הספיקה תשובתי עם כל זה על השוגג שהיא אולתי שאיני מתודה עליה רק מקוה ישועתך עשה לבל יבושו בשבילי קויך בראותם כי אינך מושיעני עם היות שאין בי זדונות ולא שגגות ידועות ויאבדו תקוה גם הם על עצמם ועל האשמות בזדון שהתודיתי ובקשתי מחילה הושיעני אל יכלמו בי מבקשיך שיהרהרו כי אינך מקבל שבים ואתה אלהי ישראל כאב לנו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מצודת ציון

בי. ר״ל על ידי:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

(ז-ח)
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אבן עזרא

אל, ה' צבאות - שהוא אלהי השמים, כי הצבאות שמה הם.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מצודת דוד

אל יבושו. כי אם לא תענה לי יבושו א״‎כ כל המקוים לך בראותם שלא הועיל לי תוחלתי:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מלבי"ם

אל יבושו ר"ל הגם שאתה ידעת לאולתי, בכ"ז עליך להושיעני כדי שלא יבושו על ידי קויך ה' צבאות, ויש הבדל בין בושה וכלימה, שהבושה היא בעצמו והכלימה היא מאחרים, והתקוה היא בלב, ואם לא תבא התקוה יבושו בפני עצמם שקוו בחנם, ואל יכלמו בי מבקשיך אותם המבקשים אותך בפועל, שזה נראה לכל ואם לא תבא בקשתם יכלמו גם מאחרים שראו שבקשו בחנם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

רד"ק

אל יכלמו. הוא כפל ענין במלות שונות כמנהג: וזכר צבאות. כי הוא אדון צבאות שמים שהגזירות יוצאות משם ברצונו והוא אדון צבאות ישראל והוא נתנם בגלות והוא יוציאם משם. ובקריאה הוא אלהים צבאות והוא כמו אלהי צבאות ויבא במ"ם בסמיכות, ובכתיבה הוא יו"ד ה"א וי"ו ה"א והוא שם תואר והתואר נסמך אבל שם העצם אינו נסמך, כי יש בזה השם שם העצם ושם התואר:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

יבשו, יכלמו. התבאר בכ''מ בושה מעצמו וכלימה מאחרים, וחרפה גדולה מכלימה, רק שהכלימה הוא דוקא בפניו, וכן החרפה הוא על דבר והכלימה הוא גם בלא דבר, ובזה כלימה מוסיף על חרפה, וכ''ה בירמיה (כ''ג מ') :
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אבן עזרא

אלהי ישראל - שהם צבאותיו בארץ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מצודת דוד

אל יכלמו. כפל הדבר במ״‎ש:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Versetto precedenteCapitolo completoVersetto successivo