Commento su Salmi 72:1

לשלמה. על שלמה בנו התפלל תפלה זו שצפה ברה"ק שהוא עתיד לשאול מאת הקב"ה לב להבין לשמוע משפט:

לשלמה. זה המזמור חברו דוד על שלמה בנו כשהמליכו, ואמר בסוף המזמור כלו תפלת דוד בן ישי, כי בסוף ימיו היה זה שהיה שוכב במטתו, ולא קרה לו דבר אחר יאמר מזמור עליו, ובזה המזמור כלו תפלותיו ומזמוריו והוא סוף הספר האחד מהחמשה ספרים שיש בספר הזה, ולא סידרוהו המסדרים שיהיה זה הספר אחרון, כי ראוי לחתום הספר בדברי הילולים ובמזמורי הללויה בעבור כי המזמורי' הם לעתיד בשוב ישראל מהגלות. ויש מפרשים על מלך המשיח, וכן קראו בספר שיר השירים האלף לך שלמה:

לשלמה אלהים וכו'. הנה מזמור זה יוסד על שלמה שהוא מילוי הירח חמשה עשר מאברהם עדיו ועל מלך המשיח שהוא חזרת חידוש הירח במילוי מתמיד לעתיד לבא והם דברי דוד ואמר לפניו יתברך הנה לשלמה בני שני דברים אני שואל שתתן לו אחד למה שהוא מלך ואי אפשר בלתו והשני תתן לו להיותו בני ושניהם לעבודתך והם שני דברים שהעולם מתקיים בהם שהם משפט וצדקה ופירש אותם אחד שתתן בו ידיעת משפטיך לשפוט את העם שלא יצא משפט מעוקל מתחת ידו והשני הוא צדקה מאתך כענין היות הון ועושר בביתו וז"א לשלמה אלהים שהוא מדת הדין תסכים משפטיך למה שהוא מלך תן כי המלך צריך לשפוט את העם ולכן יחוייב לדעת משפט ועל השנית אמר וצדקתך לבן מלך שהוא צדקה מאתך בשופע רב טוב למה שהוא בן מלך שהוא בני שיצטרף זכותי לזה:

משפטיך, וצדקתך. המשפט הוא בין אדם לחברו והצדקה בין אדם למקום, כמ''ש ישעיה (א' כ''א) :

לשלמה, למלך תן - נבואת דוד, או אחד מהמשוררים על שלמה או על משיח והוא אות למ"ד, כמו בעבור, כמו וללוי אמר כי תומיך ואוריך, לנכח השם.

לשלמה. ר״‎ל התפלה זו התפלל על שלמה בנו:

לשלמה אלהים. האל"ף בגעיא:

לשלמה אלהים משפטיך. ס"ת גימטריא אדנ"י כיוין שבימי שלמה תהיה סיהרא באשלמותא וזה רמז לשלמ"ה אלהי"ם שתהיה סיהרא באשלמותא. ואפשר לרמוז מ"ש פרק חלק בקשו עוד למנות אחד יצאת ב"ק ואמרה המעמך ישלמנה ופירשתי בעניותי שהוא זכה דבימיו היתה סיהרא באשלמותא ומיום ברוא אלהים אדם לא זכה שום אחד דבימיו היתה סיהרא באשלמותא כי אם הוא ודבר זה לבד מספיק שיזכה לעוה"ב וז"ש הב"ק המעמך ישלמנה כלומר אתם שרוצים למנותו האם זכיתם שתהיה סיהרא באשלמותא כמו שהיה בזמנו וז"ש ישלמנה. ואפשר דוד הע"ה ברוה"ק כיוין לזה לשלמה אלהים פשטו שמדבר על שלמה לבד ובלבו לשלמה שהיתה שלמה אלהים. סיהרא באשלמותא. ובעבור זה משפטיך למלך תן שתצילהו מהסנהדרין וכמו שהיה דנפק בת קול:

לשלמה, תפלה זו יסד דוד ע"ה עת המליך את שלמה בנו, והיא היתה התפלה האחרונה שיסד בימי חייו כמ"ש כלו תפלות דוד, אלהים משפטיך למלך תן, הנה המשפט הראשיי הכללי הוא היסוד, והוא הפלס שבו ישקלו המחוקקים כל הנימוסים הפרטיים, שכל ענין חלקי אשר יובא לפני השופטים צריכים לבחנו ע"פ החק העליון של המשפט הראשי, אולם הפילוסופים כולם הודו שא"א לשכל האדם למצוא החק העליון והיסוד הראשי של המשפט, והוא רק אצל האלהים שאצלו נמצא התבונה הכללית, וע"כ בקש משפטיך למלך תן, שהוא שיתן לו המשפטים הראשים שהם אצל ה', שמאתם יסתעפו כל המשפטים החלקיים, וכמו שבקש שלמה עצמו ונתת לעבדך לב הבין לשמוע משפט, היינו שיסודי המשפט יהיו טבועים בלבו כפי מה שהם אצל המחוקק העליון הבב"ת, ויש הבדל בין משפט וצדקה, שהמשפט הוא בין אדם לחבירו, והצדקה היא צדקת המעשים בין אדם למקום, והנה גם הצדקה לא ימצא האדם מעצמו, כי דרכי הנפש רבות מאוד, והמעשה הנרצה לאלהים נעלמת, וא"א לדעת ארחותיה רק מאלהים, וע"ז בקש וצדקתך לבן מלך וכבר בארתי (ישעיה סי' ט' עמ"ש להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה) שהקמת המלך והכנת כסאו בתחלה הוא ע"י המשפט, כמ"ש ושפטנו מלכנו, אבל שתתקיים המלוכה לזרעו אחריו דור דורים, זה תלוי בזכות הצדקה, כי בצדקה יכון כסא, ועז"א משפטיך למלך תן, תן לו המשפט מצד המלוכה, ותן לו צדקתך מצד שהוא בן מלך, שהמלכות בידו בירושה מאב לבן, ומעתה יבאר תחלה איכות המשפט (פסוק ב' ג' ד') ואח"כ יבאר ענין הצדקה:

משפטיך. חכמת דינך שצוית בתורה:

משפטיך למלך תן. תן לו דיעה ובינה לשפוט במשפט ובצדק והפסוק השני פירושו של הראשון:

והחל אלהים - בעבור משפטיך. והטעם שהשם נתן לו רשות לעשות משפטי אלהים.

אלהים משפטיך וגו׳‎. דוד צפה ברה״‎ק שעתיד שלמה בנו לשאול מה׳‎ לב מבין ועשות משפט לזה התפלל עליו ואמר אתה אלהים תן לו לב לעשות משפט התורה:

וצדקתך. לצדק את הדין:

וצדקתך. פירושו ישרך: וטעם לבן מלך. אתה ציויתה המלוכה לו ולאביו וכיון שבמצותיך ימלוך תן לו שיהיה מלך צדק:

וככה וצדקתך – ושיהיה שופט צדק.

וצדקתך. תן לו מתן זה בצדקה:

מלך ובן מלך. שניהם בשלמה אמורים, דבר אחר משפטיך למלך תן היסורין יהו כלים בי והצדקה עשה לבני שיהיה שלום בימיו:

לבן מלך. לשלמה שהוא בן מלך:

לשלמה אלקים משפטיך למלך תן וכו' ורב שלום עד בלי ירח. ענין ירח הוא חידש אור אין סוף ב"ה, ולעתיד יגלה הש"י כל החידושים ורזין דאורייתא שלא יהיה שום העלם, וזה פי' הפסוק (תהלים פ"ה,ח') הראנו ה' חסדך וכו', היינו שיגלה לנו הש"י את חסדיו לבל נצטרך עוד לישועה מחדש, רק שיהיה בנו כח לפעול ישועה ע"י גילוי אור חסדיו שלא יהיה שום העלם כמו שיהיה לעתיד. וזהו עד בלי ירח וזה שנאמר כאן כלו תפלות דוד בן ישי, היינו שאחר התפלה הזאת אין לנו להתפלל יותר כי הכל נכלל בה כל התפלות וכל הישועות.