Commento su Salmi 74:23

תהרוס קמיך. קמינו לא נאמר, אלא קמיך, וכן בכ״מ שונאי ישראל הם שונאי מי שאמר והיה העולם, אל תשכח קול צורריך (תהלים עד כג), כי הנה אויביך וגו׳ (שם פג ד), על עמך יערימו סוד (שם), כי הנוגע בים כנוגע בבבת עינו (זכריה ב יב).

אל תשכח. קולם ושאונם שנותנים עליך תמ יד הוא עולה לפניך אל תשכחנו:

ועל יון אמר אל תשכח קול צורריך כי אליך כוונו להצר בשלוח יד במקיימי מצותיך ומקדשך ועל הגלות הלז הארוך אמר ראה שאון קמיך עולה תמיד והוא מאמרם ז"ל שראה יעקב השלש מלכיות עולים ויורדים ואת מלכות רביעי עולה ואינו יורד ונתיירא וזהו שאון וגאון קמיך הוא עולה תמיד ולא יורד לכן קיים עליו אם תגביה כנשר כו':

שאון. ענין המיה:

אל - טעם קול צורריך – הוא שהזכיר: שאגו צורריך בקרב מועדיך.

עלה תמיד. אשר הוא עולה תמיד לחרף כלפי מעלה:

עולה תמיד. במדוייקים חסר וא"ו:

(יט) או יהיה שיעור הכתובים שהזכיר המלכיות מלמטה למעלה והוא במה שארז"ל כי עמלק נקרא חית קנה כי נאמר על טיטוס וידוע כי שרו הוא סמאל הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות ובזה יאמר הנה שני דברים צריכים ישראל שבגלות האחרון א' חירות ממלאך המות הוא שרו של טיטוס הנקרא חית קנה שנית משעבוד מלכיות ועל ב' הדברים אמר על הא' אל תתן לחית נפש תורך שתשלוט בנפש תורך תמימם כתור אל תתן בידו הנפש כ"א שיהיה להם חירות ממלאך המות ועל חירות משעבוד מלכותם אמר חית ענייך אל תשכח לנצח שלא תשכחם לזמן הקץ האחרון הנקרא נצח כ"א שתחישנה:

שאון קמיך - יהי עולה תמיד - עד הגיעו אליך אל השמים וזה דרך משל.

(כ) ואם יש בהם עון בצע אשר הוא דבר שהוא יתברך מתלונן תמיד עליו כמאמרו באמרו בעון בצעו קצפתי ואכהו כו' והוא עון המקטרג ראשון לכל עון כמ"ש ז"ל על פסוק ובצעם בראש כלם והוא עון שבו נחתם גזר דין המבול ואותו עון אינו חסר בגלות טיטוס בקרב ישראל לזה בא אסף ויאמר הבט לברית ורחמם על זה כי עניותם גרם להם וזהו כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס כלומר כי להיותם עניים מחשכי ארץ גרם שמלאו נאות שלהם חמס. או יאמר הבט לברית אשר כרת לגאלם כי מלאו מחשכי ארץ הם האומות עכו"ם נאות חמס מבניך וחתום גזר דין האומות על הגזל:

(כא) ועוד טעם אחר אל ישוב דך נכלם הוא ישראל ועני ורוכב על חמור וגם אביון הוא משיח בן יוסף התאב לגאול את ישראל יהללו שמך שיהיה שלם בימים ההם משא"כ עתה כי אם שתי האותיות לבדן כמאמר רז"ל על פסוק כי יד על כס יה:

(כב) ועל גלות יון שלפני גלות טיטוס אמר קומה אלהים ריבה ריבך שכל ריבם הוא נגד ה' כנזכר למעלה ועל גלות מדי שלפניו אמר זכור חרפתך מני נבל כבקודם:

(כג) ועל הראשון הוא בבל שהחריב בית ראשון אמר אל תשכח קול צורריך הוא קול שנתנו בבית ה' כיום מועד כי מאז נתפקרו כל קמיך נגדך מאז כי שאון קמיך עולה ונתוסף תמיד: