Midrash su Salmi 74:23

וברוב גאונך תהרוס קמיך, הרבית להתגאות נגד מי שקם נגדך ומי הם שקמו נגדך הם שקמו נגד בניך. תהרוס קמיך, תהרוס קמינו אין כתיב כאן אלא תהרוס קמיך מגיד הכתוב שכל מי שקם כנגד ישראל כאלו קם כנגד הקב"ה. וכן הוא אומר אל תשכח קול צורריך שאון קמיך עולה תמיד (תהלים עד) [כי הנה אויביך ה' (שם צב)] כי הנה אויביך יהמיון (שם פג) מפני מה על עמך יערימו סוד וגו' הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט (שם קלט) מפני מה תכלית שנאה שנאתים וגו' וכן הוא אומר כי הנוגע בכם נוגע בבבת עיני (זכריה ב) ר' יהודה אומר בבבת עין אינו אומר כן אלא בבבת עינו כתיב כביכול כלפי מעלה אלא שכנה הכתוב כיוצא בו ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו (מלאכי א), אלא שכנה הכתוב, כיוצא בו בעון אשר ידע כי מקללים להם וגו' (שמ"א ג), אלא שכנה הכתוב, כיוצא בו למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא (איוב ז׳:כ׳), כינה הכתוב. כיוצא בו, הלא אתה מקדם ה' אלהי קדושי לא נמות (חבקוק א), כינה הכתוב. כיוצא בו, ההמיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו (ירמיה ב), כינה הכתוב. כיוצא בו וימירו את כבודם בתבנית שור (תהלים קו), כינה הכתוב ואל אראה ברעתי (במדבר יא), כינה הכתוב. כיוצא בו, אין לנו חלק בדוד איש לאהליו ישראל (שמ"ב כ), כינה הכתוב והנם שולחים את הזמורה אל אפם (יחזקאל ח), כינה הכתוב. בצאתו מרחם אמו (במדבר יב) מרחם אמנו היה לו לומר, כינה הכתוב. אף כאן אתה אומר כי הנוגע בכם וגו' [ר' יהודה אומר בבבת אין כתיב כאן אלא בבבת עינו] כביכול כלפי מעלה הכתוב מדבר אלא שכנה הכתוב. וכל מי שעוזר את ישראל כאלו עוזר להב"ה שנאמר אורו מרוז אמר מלאך ה' אורו ארור יושביה כי לא באו לעזרת ה' לעזרת ה' בגבורים (שופטים ה) הרבת להתגאות כנגד מי שקם כנגדך ומי קמו כנגדך מי שקמו כנגד בניך ומה טיבן את כדרלעומר ותדעל מלך גוים וגו' (בראשית יד) ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם. מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגליו (ישעיה מא) מהו אומר רדפם יעבור שלום וגו'. וכן הוא אומר נאם ה' לאדוני שב לימיני וגו' מטה עוזך ישלח ה' מציון וגו' עמך נדבות ביום חיליך וגו' נשבע ה' ולא ינחם (תהלים קי) מהו אומר ה' על ימינך וגו' הרבית להתגאות כנגד [מי שקמו כנגדך ומי קמו כנגדך מי שקמו כנגד בניך] פרעה וחילו שנ' ויקח שש מאות רכב בחור וגו' מהו אומר מרכבות פרעה וחילו ירה בים וגו' סיסרא וכל רכבו שנ' ויזעק סיסרא את כל רכבו וגו' (שופטים ד) מהו אומר מן שמים נלחמו סנחריב וכל אגפיו שנאמר ביד עבדיך וגו' (ישעיה לז) מהו אומר וישלח ה' מלאך ויך כל גבור חיל (דה"ב לב) נבוכד נצר וכל המונו שנ' ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה (ישעיהו י״ד:י״ג) אמר נבוכד נצר אעשה לי עב קטנה ואדור בתוכה שנ' אעלה על במתי עב וגו' אמר הקב"ה אתה רצית לפרוש עצמך מבני אדם סוף בני אדם נפרשין ממך שנ' לקצת ירחין תרי עשר וגו' ענה מלכא ואמר וגו' עוד מלתא בפום מלכא וגו' בה שעתא מלתא ספת על נבוכד נצר וגו' מהו אומר כולא מטא על נבוכד נצר מלכא (דניאל ד) בלשאצר מלכא עבד לחם רב בל שאצר אמ' בטע' חמרא באדין הייתיו מאני דהבא וגו' אשתיו חמרא בה שעתא נפקת אצבען די יד אינש וגו' אדין מלכא זיוהי שנוהי וגו' (שם ה) ועליו הוא או' הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר (חבקוק ב) ואומר שבעת קלון מכבוד ואומר ביה בליליה קטיל בלשאצר:

וברב גאונך תהרוס קמיך הרבית להתגאות כנגד מי שקמו בנגדך ומי הן שקמו בעדך מי שקמו כנגר ידידיך: אמרפל וחביריו שקמו על אברהם מהוא [אומר](בראשית י"ד ט"ו) ויחלק עליהם לילה: וכן פרעה הרשע שקם על בניך ורדף אחריהם בשש מאות רכב בחור מהוא אומר (ט"ו ד') מרכבות פרעה וחילו ירה בים: וכן בסיסרא וכן בסנחריב וכן בנבוכדנצר וכן בחירם מלך צור: הרסת קמיך אין כתיב כאן אלא תהרוס קמיך לעתיד לבוא וכן הוא אומר (תהלים ע"ד כ"ג) אל תשכח קול צורריך שאון קמיך עולה תמיד: כי הנה אויביך יאבדו (שם צ"ב י') כי הנה רחיקיך יאבדו הצמת כל זונה ממך (שם ע"ג כ"ז): ד"א הרסת קמיך אין כתיב כאן אלא תהרס קמיך וכן הוא אומר (שם נ"ח ז') אלהים הרס שינימו בפימו מלתעות כפירים נתץ ה' כי לא יבינו אל פעולות ה' של מעשה ידיהם יהרסם ולא יבינם: שלחת חרונך אין כתיב כאן אלא תשלח חרונך וכן הוא אומר (שם ס"ט כ"ה) שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם שפוך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך (שם ע"ט ו'): אכלמו כקש אין כתיב כאן אלא יאכלמו כקש וכן הוא אומר (עבד' א' י"ח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם ואכלום ואומר (זכריה י"ב ו') והיה ביום ההוא אשים את אלופי יהודה ככיור אש בעצים וכלפיד אש בעמיר (ואכלה) [ואבלו] על ימין ועל שמאל את העמים סביב וישבה ירושלים עוד תחתיה בטח: כקש. כל העצים כשהן חלקין אין להן קול אבל קש כשהוא דוליק קולו הולך: כך היו המצריים קולן הוליך מפני פורעניות שהיו באות עליהן: כל עצים כשהן דולקין יש בהן ממש אבל קש כשהוא דולק אין בו ממש כך מצרים לא היה בהן ממש מפני פורעניות שבאו עליהן וכן הוא אומר (ישעיה מ"ג י"ז) יחדו ישכבו בל יקומו דעכו כפשתה כבו: ד"א כקש אין כך מלכות יהדה יתר מן המצריים אלא שנטלה מלכות לשעה מפני כבודן של ישראל: כשהוא מושל מלכיות מושלן בכסף וזהב דכתיב (דניאל ב' ל"ב) הוא צלמא רישיה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתיה די נחש שקוהי די פרזל: כשהוא מושל מצרים מושלן בעופרת שנ' (ט"ו י') צללו כעופרת במים אדירים: כשהוא מושל מלכויות מושלן [ב] חיות ארבע חיון רברבן סלקן מן ימא (דניאל ז' ג'): וכשהוא מושל מצרים מושלן בשועלים שנ' (שה"ש ב' ט"ו) אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים: כשהוא מושל מלכויות מושלן בארזים שנ' (יחזקאל ל"א ג') הנה אשור ארז בלבנון: ואומר (דניאל ד' י"ז) איילנא די חזית די רבא ותקיף ואומר (עמוס ב' ט') ואנכי השמדתי את האמורי מפניכם אשר כגובה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים: וכשהוא מושל מצרים מושלן בקש שנ' יאכלמו כקש: זו שאל אנטניגוס את רבינו הקדוש מי שמבקש לירד (לאכסניא) [לאלכסנדריא] של מצרים כלום יעמוד מלך וינצחנו אמר לו איני יודיע מכל מקום כתוב שאין מצרים עתידה להעמיד לא מלך ולא שררה שנ' (יחזקאל כ"ט ט"ו) מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על הגוים והמעטתים לבלתי רדות בגוים:

‎וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ, הִרְבִּיתָ לְהִתְגָּאוֹת כְּנֶגֶד כָּל הַקָּמִים לְנֶגְדֶּךָ. וּמִי הֵן? אֵלּוּ הַקָּמִים כְּנֶגֶד בָּנֶיךָ. מַגִּיד שֶׁכָּל הַקָּם כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ קָם כְּנֶגֶד הַשְּׁכִינָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ (תהלים עד, כג). כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ (תהלים פג, ג). מִפְּנֵי מָה? עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ (תהלים פג, ד). וּכְתִיב: הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה', אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט (תהלים קלט, כא). מִפְּנֵי מָה? תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים, וּלְאֹיְבִים הָיוּ לִי (תהלים פסוק כב).