Commento su Salmi 77:16

גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ: רבי חנינא אומר מהכא ותקראנה לו השכנות שם לאמר יולד בן לנעמי וכי נעמי ילדה והלא רות ילדה אלא רות ילדה ונעמי גידלה לפיכך נקרא על שמה רבי יוחנן אמר מהכא ואשתו היהודית ילדה את ירד אביגדור וגו' אלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח (לו) מרד מרד זה כלב ולמה נקרא שמו מרד שמרד בעצת מרגלים וכי בתיה ילדה והלא יוכבד ילדה אלא יוכבד ילדה ובתיה גידלה לפיכך נקרא על שמה רבי אלעזר אמר מהכא גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה וכי יוסף ילד והלא יעקב ילד אלא יעקב ילד ויוסף כילכל לפיכך נקראו על שמו וכו':
(סנהדרין יט ע"ב)

גאלת. עמך לא ברצון מעבידיהם אלא בהכרח גדול ובזרוע נטויה גאלתם: ואמר בני יעקב ויוסף. כי בסיבת יוסף ירדו למצרים והוא כלכלם כל ימי חייו כאילו הם בניו:

אך החסד שעשית הוא לישראל כי הנה גאלת בזרוע עמך שהוא מדת הדין כנודע שבגוים עשית שפטים לגאול את עמך יראה בודאי כי בשביל ישראל סבא בראת העולם כלו אם כן אפוא זאת נחמתנו כי אחר שכל בריאת עולמך היה בשביל ישראל סבא ודאי כי לא לנצח תשכחנו ואמר בני יעקב ויוסף סלה לומר איך יתכן לומר שכאשר גאלנו בחר בנו מכל הגוים והרי אז בכל הגוים היו עובדי ע"א ואיך קראתים עמך ושמאז בחרת בם לזה אמר בני יעקב וכו' והוא מאמר רז"ל האומרים כי בזכות ד' דברים שהיו אז לישראל שאין כל העולם כדאי להם נגאלו שלא שנו את שמם ולא שנו את לשונם ולא נחשדו על העריות ושלא היו מגלים סוד שהסתירו י"ב חדש ענין ושאלה אשה משכנתה וכו' וזה יאמר על מה שלא שנו שמם ולשונם אמר בני יעקב כי היה ניכר תמיד היותם בני יעקב לכל כי לא היה להם שמות גוים ולא לשונם באופן שכל רואיהם יכירום כי מישראל הם ועל העריות וגלוי סתרים אמר ויוסף כי נתנסה באלה עריות באדונתו וגלות דבר כי כ"ב שנה שהיה במצרים לא שלח לאביו לאמר כי היה חי לבלי הלשין את אחיו ולבלתי הכזיבם שאמרו לאביהם שמת עד שעל ידי עצמם שלח שיהיו הם המבשרים לאביו שעל ידי כן לא יקצוף עליהם ואחר שכל בריאת העולם למעננו היה כי על כן בגלותנו הראית חידוש עולמך וטעם הבראו עודנו גם עתה ומה גם כי טובים אנו מהדור ההוא כי ע"א אין בידנו ודאי שתשוב תרחמנו ותגאל אותנו:

גאלת, עמך - הוא הפעול כאילו כתוב: גאלת עמך בזרוע נטויה. וטעם להזכיר יוסף עם יעקב כי הוא החיה ישראל, ככתוב משם רועה אבן ישראל. והטעם: כי בזכות יעקב ויוסף פדית בניהם וכמוהו גם זרע יעקב ודוד עבדי אמאס, שהטעם מי שהוא מבני נדיבים והעד שאמר מקחת מזרעו מושלים והאומר כי יעקב תחת אהרן, לא דבר נכונה.

בזרוע. בכח זרועך גאלת את עמך ממצרים:

גאלת בזרוע. במקצת ספרים מלת גאלת בטעם ימנית ובי"ת בזרוע ג"כ דגושה ולא ידעתי למה שמתנאי אתי מרחיק כשהה"א אינה נכתבת צריך שהמלה הסמוכה לה תהיה מלה זעירא או מלעיל בתנועה הראשונה שלה או באות השני' אם אות ראשונה בשוא ואין כאן שום א' מאלה התנאים ובס"א כ"י ישן מצאתיו רפי כמשפט כ"כ המכלל יופי ובמכלול בשער אותיות אהו"י כתוב כי הוא נדגש מדין אתי מרחיק אבל אינו על המנהג כי הטעם באות שני ובמקצת נוסחאות מספרי המסרה נמנה זה עם אותם שיצאו מן הכלל ועיין גם כן מ"ש באיוב ה' על חקרנוה כן היא:

גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה. אפשר לפי מ"ש בעניותי במ"א להסכים דברי רז"ל במדרשים ודברי זהר חדש והכתובים עצמן דגלות מצרים עלה במקום שני גליות אחד בגזרת בין הבתרים והשני בשביל מכירת יוסף ועלה לכאן ולכאן ובזה נתישבו כמה חקירות וזה מכלל רחמיו יתברך. וזה רמז הכתוב גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף שחייבים היו שני גליות ובזרוע עזך גאלת אותם שיעלה הגלות לשתיהם. ראוך מים וכו' קאי על גאלת בזרוע שהגאולה ממצרים וקריעת ים סוף היה בזרוע בזכות יעקב שהוא כולל ג' אבות כמשז"ל וזכות יוסף שהפליא לעשות עם אחיו ובזכות אבות ויוסף נגאלו ונקרע הים הגם שמדה"ד היתה מקטרגת ועד אחרן וימרו על ים בים סוף עכ"ז גברו רחמיו ובזכות אבות ויוסף גאלם וקרע ים. והרב מהר"י אלגזי ז"ל בספר מענה לשון דף י"ז פירש במשז"ל ראה הקב"ה שמדה"ד היתה מקטרגת עליהם של ישראל במצרים עמד וקפץ עליהן לגאלן שנאמר לכן אמור לבני ישראל ואין לכן אלא שבועה וכו' ואמרו פ"ק דנזיר דף ג' ימין שבועה שנאמר נשבע ה' בימינו שמאל שבועה שנאמר ובזרוע עזו. וז"ש גאלת בזרוע עמך בשבועה בזרוע עזו:

(טו) ועל פי דרכו רמז כי כל מדה יש בה דין ורחמים כי מדת אל שהוא חסד יש בה עוז דין שעושה בעמים כאשר עשה במצרים וזהו אתה האל כו' הודעת בעמים עזך ומדת דין פועלת גאולה וחסד וזהו גאלת שהוא חסד לישראל בזרוע עמך שהוא מדת הדין הקשה הנקראת זרוע גאל עמו שהוא אשר הוציאם ביד חזקה:

בני יעקב ויוסף. כי יעקב ילדם ויוסף כלכלם ברעב לזה נקראים ע״‎ש שניהם:

סלה. ר״‎ל גאולה שלימה עד עולם ולא חזרו להשתעבד בהם: