Quotation_auto su Salmi 77:16

דבר אחר למה נקרא שמו חורב שמשם תבוא חרב על אומות העולם שלא קבלו את התורה. ולמה נקרא שמו סיני שנשנאו כל באי עולם. וירא מלאך ה' אליו בתחלה לא נראה אלא במלאך אחר שעמד באמצע הסנה כדי שלא יתבהל. והנה הסנה בוער באש אמר הקב"ה על ידי שנאה ששנאו אחיו ליוסף ירדו מצרים ובשבילו אני נגלה בסנה ואגאל אותם שנאמר גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה מה דרכו של סנה אדם מכניס ידו לתוכו אינו ניזוק לפי שקוציו כולן כפופין למטה אבל כשמבקש להוציא הקוצין תופסין לו ואין יכול להוציאה. כך המצרים בתחלה קבלו לישראל בסבר פנים יפות וכשבקשו לצאת לא הניחום שנאמר ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך. והסנה איננו אכל רמז לו אף על פי שישתעבדו בארבעה מלכיות אינן כלין. ויאמר משה אסורה נא ואראה אמר לרועים שהיו עמו ולא ראו זה שראה משה. וכן אתה מוצא באברהם ודניאל. כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא כאן אתה עתיד לבנות לפני מזבח. מנין שכל הקריאות היו משה משה תלמוד לומר ויקרא אליו אלקים מתוך הסנה ויאמר משה משה. שאין תלמוד לומר ויאמר אלא מלמד שכל הקריאות היו משה משה. ומנין שעל כל קריאה היה אומר הנני תלמוד לומר ויאמר הנני שאין תלמוד לומר ויאמר אלא מלמד שעל כל קריאה היה אומר הנני:

ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר הקרב את קרבנו, מה ת"ל, לפי שבא ראובן וערער אמר די שקדמני יהודה למסעות מקריב אני לתולדות, נזף בו משה ואמר לו מפי הקודש נאמר לי להקריב למסעות שנאמר הקרב אין הקרב אלא שנאמר לו מפי הקודש הקרב למסעות. נשיא יששכר לפי שזכה נתנאל בן צוער בעצה העלה עליו הכתוב כאלו הוא הקריב תחלה. אבא חנן אומר משום ר' אליעזר לפי שזכה נתנאל בעצה זכה שניתן בינה בשבטו שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. ואומר ושרי ביששכר עם דבורה וגו', וכן הכתוב משבחו בבתי דינים במצרים שנאמר לישוב משפחת הישובי, ואין ישוב אלא בתי דינין שנאמר ויבואו אליך כמצוא עם וישבו לפניך, ואומר ויעק איש תם יושב אהלים ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך. הקרב את קרבנו חסר (פח) שהיה רחוק ונתקרב לבא, וכל כך למה על שהיו יודעים בתורה שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ללמדך שכולם מסכימים הלכה על פיהם. ביום השביעי נשיא לבני אפרים ר"מ ורבייהושע בן קרחה (פ"ט) היו דושין את השמות, אלישמע בן עמיהוד אלי שמע ולאדונתו לא שמע, בן עמיהוד עמי היה הודו ולא הודו עם הרשעים, וכן גמליאל בן פדהצור אמר יוסף גמליאל גמל על עמי גמלים טובים, [וכן כתוב יגמלני ה' וגו']. בן פדהצור [פדני צור] מצרתי מבית הסהר. כל אדם כשהוא עני בוטח בהקב"ה, וכשהוא עשיר בוטח בעשרו ואין עליו יראה, אבל יוסף כשהיה עבד היה ירא את ה' כשהיתה אדונתו משדלתו בדברים והוא אומר לה ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים, וכשנעשה מלך הוסיף יראה שנאמר את האלהים אני ירא, וכשירדו אחיו אצלו אמר וטבוח טבח והכן, אין והכן אלא מיום לחברו שנאמר והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו, והלא אין דרך מלכים לאכול מיום לחברו, א"ר יוחנן שבת היתה [שנאמר והכן אין והכן אלא שבת שנאמר והיה ביום הששי והכינו] אמר לו הקב"ה אתה שמרת את השבת עד שלא נתנה, חייך אני עושה לבן בנך שיקריב ביום השבת, הה"ד ביום השביעי נשיא לבני אפרים. א"ר אבין הלוי [ברבי] היה יוסף מברך להקב"ה ואדונו רואה אותו מלחש בפיו, א"ל יוסף מה אתה אומר הוא משיבו ואומר לו אני מברך להקב"ה, א"ל אני מבקש לראות אלהיך, אמר יוסף הרי בחמה שהוא אחד מכמה שמשין שלו אין אתה יכול להביט, בכבודו על אחת כמה וכמה, אמר לו הקב"ה בשבילך אני נגלה אליו שנאמר וירא אדוניו כי ה' אתו מה כתיב בהקב"ה כעל גמולות כעל ישלם שהוא משלם לטובים כטובים ולרעים כרעים, מה כתיב ביוסף בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, אמר לו הקב"ה יוסף יהי שלום על העין שעצמה ולא הביטה באחת מן המצריות שנאמר בנות צעדה עלי שור, מהו עלי שור אמר הקב"ה עלי לשלם שכר לאותה עין. שנו רבותינו כשהיו אוכלין במקדש לפנים מן הקלעים, אבל בשילה כמלא עין. מה שעשה יוסף פרע לו הקב"ה, ביוסף כתיב וינס ויצא החוצה, אמר לו הקב"ה כשיצאו ממצרים הים רואה ארונך והוא בורח שנאמר הים ראה וינס וכתיב גאלת בזרוע עמך וגו':

או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, משל למה הדבר דומה לגבור שהיה יורד למלחמה או לנצוח (כג) או להנצח לכך נאמר ובמלחמה. מהו גוי מקרב גוי כאדם שהוא שומט את העובר ממעי הבהמה, כך הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים כענין שנאמר והקרב והכרעים. למדנו צער לנשמט, מנין אף לשומט שנאמר ואתכם לקח ה' ויוצא אתכם מכור הברזל כאדם שהוא נוטל (האש) [הזהב] מתוך הכור (כד) שלא בצבת ולא בסמרטוטין. רבי ברכיה בשם רבי יודן ברבי שמעון אמר אמר הקב"ה לישראל בני החדש הזה לכם בחדש הזה חדוש גאולה יש לכם וכן לעתיד לבוא. לשעבר לא גאלתי אומה מתוך אומה ועכשיו אני גואל אומה (אחת מתוך שבעים אומות) [מתוך אומה] הדא הוא דכתיב או הנסה אלהים. רבי יהושע ברבי נחמן בשם רבי יהודה בן פוי גוי מקרב (גוי) [עם] ועם מקרב גוי אין כתיב כאן אלא גוי מקרב גוי, מלמד שהיו אלו ערלים ואלו ערלים אלו מגדלי בלורית ואלו מגדלי בלורית, אם כן לא היתה מדת הדין נותנת שיגאלו ישראל ממצרים לעולם. אמר רבי שמואל בר נחמן אלולא שאסר הקב"ה עצמו בשבועה לא היו ישראל נגאלין ממצרים לעולם, ומה טעם דכתיב לכן אמור לבני ישראל אני ה' וגו', ואין לכן אלא שבועה שנאמר לכן נשבעתי לבית עלי. אמר רבי ברכיה גאלת בזרוע עמך בטרוניא. אמר רבי יודן מלבוא לקחת לו גוי מקרב גוי עד מוראים גדולים שבעים ושתים אותיות הן, ואם יאמר לך אדם שבעים וחמש הן, אמור לו צא מהן גוי שני שאינו מן המנין. אמר ר' אבין בשמו גאלן ששמו של הקב"ה שבעים ושתים אותיות: