Commento su Salmi 78:15

יבקע צורים. והכית בצור וגו' (שם יז):

יבקע צורים. ברפידים ובקדש:

יבקע צורים כו' הנה מהראוי היה יאמר יבקע צור כי הלא אחד היה וגם ראוי לשית לב כי בפסוק זה אומר בקוע ובשני אומר ויוציא נוזלים מסלע ולא אמר בקוע ובזה ובזה נאמרה הכאה בצור הוא אומר והכית בצור ובסלע נאמר ויך את הסלע כו' וגם בצור הוא אומר וישק כתהומות רבה ובסלע הוא אומר ויורד כנהרות מים וגם בסלע נאמר נוזלים ולשון ירידה מה שאין כן בצור שלא אמר לא זה ולא זה והנה במדרש אמרו וז"ל יבקע צורים במדבר אמר רבי יהודה בר' סימון בשם ריב"ל משה מכה את הצור להוציא מים וכל הצורים שבמדבר נבקעו והיו מוציאים שנאמר יבקע צורים לאגרדמיס שיצא לשער את המדות ומצא את החנונים מנועלים מה עשה נטל את הראשון והכהו ושמעו כלן ופתחו מאליהן עד כאן. והנה יראו דברים משוללי הבנה כי מי נתן בזה חנונים וחנויות ומדות ואגרדמיס לשערן ומי סגר החנות והלא הצור מאליו הוא סגור ומסוגר ומה גם כי היה צור החלמיש. ולבא אל הענין נשים לב מה צורך הכאה בצור כי האם חפץ ה' להוציא מים מצור מבלי הכאה יוציאם.

יבקע צורים. סלעים:

(טו-טז)

יבקע - טעם צורים - פעמים רבים במדבר הגדול והנורא.

יבקע צורים. להוציא את המים:

כתהמות רבה. מפי' רש"י משמע שהיה קורא בתהמות בבי"ת וכן נמצא באיזה דפוס אמנם במדוייקים כ"י בכ"ף וכן פי' רד"ק בפי' תילים ובשרשים שרש תהם :

(טו-טז) יבקע צורים במדבר, הגם שהמדבר אינו מקום מעינות השקה אותם כתהומות רבה, ולא תאמר שבמקום זה היה מקום מעין שהלא הוציא נוזלים מסלע שבארה של מרים היה סלע יחידי מתגלגל עמהם ממקום למקום, ובכ"ז הוריד מים כנהרות:

וישק כתהומות רבה. אף כשהיו הולכים בתוך הים שמימיו מלוחים המתיק להם מעיינות בתוך התהום:

יבקע עתיד במקום עבר וכמוהו רבים והנה זכר הנפלאות ואם לא זכרם כסדר:

אמנם הנה ידוע מחכמי האמת כי המדבר מלא כחות חיצונים וכל שפע הנמצא בו לשוכנים בו הוא בהשתלשלות שרים חיצונים והנה דרכם וטבעם הוא להריק בצרות עין כי גם המים הנמצאים במקומות ידועים במדברות הלא מזער הם והנה רצה הב"ה להשפיע מים לישראל בהשתלשלות השר של המדבר ההוא והיה רוצה לשער המדות שהוא שלא יתן המים לישראל רק במדה גדושה ורבה אשר לא כטבע וכן בכל צנורות כחותיו שיושפעו בהם המים אך המה סגרו מוצאיהם כי אינם רוצים להריק בשופע לישראל על כן צוה יתברך לשבר כח חיצוניותם במטה האלהים הקדוש והכה את הראשון הוא הראש הוא השר ומיד כל כחותיו נבקעו והזילו מים כל צנוריו ובזה יובן צורך אומרו יתברך הנה אנכי עומד לפניך שם על הצור לומר כי להכניע את השר צריך אהיה אני עליו כי לא את אבן צור אני מכה כי אם את כח חיצוני קשה שמלובש בו והנה מרז"ל נקח כי כח חיצוני היה ונמשך אחר פשט הכתוב כי צור אחד נבקע ולא כל צורי המדבר נאמר כי הן אמת שלא יבצר כי צור חלמיש היה הצור ההוא אך בעון תלונת ישראל כי על כן מסה ומריבה קרה ה' למקום ההוא על כן מצא מקום עונם הקשה ההוא שהוא כח חיצוני הנעשה בעון והיה סוגר מבוא שפע המים בצור נמצאו ב' צורים יחד אחד רוחני חיצון וטמא ואחד צור החלמיש טבעי ובזה יתיישב אמרו בכתוב צור זה פעמים הנני עומד לפניך שם על הצור והכית בצור כי והכית בו היה ראוי לומר כי הצור כבר נזכר אך אומר הוא יתברך הנה שני צורים המה ואלו היה הצור הטבעי אין מעצור להוציא מים אך הוא כי יש צור אחר הוא קשי עונם ועל כן להכניעו צריך אהיה נצב לפניו ומפני ששופט כל הארץ אני ויאות עשות משפט על כן זכותך משה תעזור להם להחליש קושי עונם וזהו הנני עומד לפניך כי היותי לפניך סבת בלתי מנעי מים כי זכותך תעזור ועל כן המטה אשר הכית בו את היאר שהוא את השר של יאר גם בו תכה את הכח החיצון הזה הוא הנעשה בעון וזהו והכית בצור בפת"ח שהוא כמו בהצור לומר כי אחר שזכותך תסייע גם את הכח ההוא תלך בכחך זה והכית אותו ומאליו יבקע הטבעי ובזה מצאנו ראינו טעם אומרו יבקע צורים ולא אמר צור כי שנים היו כמדובר ולא תתייחס ההשקאה אל הצור כי אם אליו יתברך וז"א וישק כתהומות שחוזר אל ה' הנזכר למעלה שהוא יתברך היה המשקה בעצם ומוציא מים כתהומות רבה כי חוץ מן הטבע הוא והנה זה היה בצור:

צורים, סלע. צור קשה מסלע, ותחלה הכה צור בחורב (שמות י''ז) ואח''כ את הסלע (במדבר כ׳:ח׳), והמשורר סמך בקיעת ים שעשה מן המים יבשה אל הוצאת מים מן הסלע שהוציא מיבשה מים, וכמ''ש מה לך הים כי תנוס מלפני אדון ההופכי הצור אגם מים, עמ''ש שם :

וישק - חסר, כמו וישקה אותם.

וישק. השקה אותם די ספוקם כאלו שתו בתהומות אשר כל אחד רבה וגדולה:

וישק בתהומות רבה. השקם מן הצורים כמו מתהומות רבה ותואר לתהום, ואמר לשון יחידה עם לשון רבות כמו בנות צעדה עלי שור:

ורבה - תואר לתהום, ובאה דרך יחיד, כמו: בנות צעדה עלי שור. הטעם שנוי במלות שונות דרך צחות.