Bibbia Ebraica
Bibbia Ebraica

Midrash su Salmi 78:15

יְבַקַּ֣ע צֻ֭רִים בַּמִּדְבָּ֑ר וַ֝יַּ֗שְׁקְ כִּתְהֹמ֥וֹת רַבָּֽה׃

Spaccò le rocce nel deserto, e diede loro da bere abbondantemente come dalle grandi profondità.

מדרש תנחומא

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח אֶת הַמַּטֶּה וְגוֹ' וְהִשְׁקֵיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם. מִכָּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס עַל מָמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וַיַּקְהִילוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסֶּלַע. מְלַמֵּד, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ עוֹמֵד עַל פְּנֵי הַסֶּלַע. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וְאֶת כָּל הָעֵדָה הַקְהֵל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד (ויקרא ח, ג). וְכֵן כְּשֶׁעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, נִכְנְסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאֲרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גְּשׁוּ הֵנָּה וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם (יהושע ג, ט). וּכְתִיב: וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין מִזֶּה וּמִזֶּה לָאֲרוֹן (שם ח, לג). אַף כָּאן, כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין וְרוֹאִין נִסִּין שֶׁבַּסֶּלַע. הִתְחִילוּ לוֹמַר, יוֹדֵעַ מֹשֶׁה חֹק הַסֶּלַע הַזֶּה. אִם הוּא מְבַקֵּשׁ, יוֹצִיא לָנוּ מַיִם מִזּוֹ. נִמְצָא הָיָה מֹשֶׁה עוֹמֵד בְּסָפֵק, אִם שׁוֹמֵעַ לָהֶם, נִמְצָא מְבַטֵּל דִּבְרֵי הַמָּקוֹם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לוֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָה (איוב ה, יג). לְפִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְשַׁמֵּר עַצְמוֹ כָּל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁלֹּא לְהַקְפִּיד כְּנֶגְדָם, שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִן הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרַע הַזֶּה (דברים א, לה). אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי סֶלַע. כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהוֹצִיא מִסֶּלַע זוֹ, תּוֹצִיא מִזּוֹ. צָוַח עֲלֵיהֶם, שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים הֲמִן הַסֶּלַע. מַהוּ הַמּוֹרִים. שִׁיטִין הַרְבֵּה יֵשׁ בּוֹ. הַמּוֹרִים, סַרְבָּנִים. הַמּוֹרִים, שׁוֹטִין. שֶׁכֵּן בִּכְרָכֵי הַיָּם קוֹרִין לְשׁוֹטִין, מוֹרִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: הַמּוֹרִים, שֶׁמּוֹרִים אֶת מְלַמְּדֵיהֶן. הַמּוֹרִים, חִצִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת (ש״‎א לא, ג). וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיָּךְ. הִכָּה פַּעַם אַחַת, הִתְחִיל הַסֶּלַע נוֹטֵף מַיִם מוּעָטִים, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם (תהלים עח, כ), כְּזָב שֶׁנּוֹטֵף טִיפִּים. אָמְרוּ לוֹ: בֶּן עַמְרָם, הַלָּלוּ הַמַּיִם לְיוֹנְקֵי שָׁדַיִם אוֹ לִגְמוּלֵי חָלָב. מִיָּד הִקְפִּיד כְּנֶגְדָן וְהִכָּהוּ פַּעֲמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמַיִם, וְיָצְאוּ מַיִם רַבִּים, וְשָׁטְפוּ כָּל מַה שֶּׁהָיָה נָתוּן כְּנֶגְדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ (שם). וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא עָשָׂה מֹשֶׁה אֶלָּא מִן הַסֶּלַע שֶׁאָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִנַּיִן שֶׁאַף עַל אוֹתוֹ סֶלַע שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל עָלָיו וְכָל סֶלַע וּצְרוֹר שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם הָיוּ מוֹצִיאִין מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: יִבְקַע צוּרִים בַּמִּדְבָּר (שם פסוק טו). מֹשֶׁה כְּבָר הָיָה בְּיָדוֹ אֶת שֶׁלּוֹ, עַל שֶׁשָּׁתְקוּ וְלֹא אָמְרוּ שִׁירָה, לָכֵן נִתְפְּשׂוּ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מדרש תנחומא

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי מִקְרָאוֹת עֶשֶׂר מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה. מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהָיָה מַנְהִיג בְּנוֹ לְפָנָיו. בָּאוּ לִסְטִים לִשְׁבּוֹתוֹ מִלְּפָנָיו, הֶחֱזִירוֹ לַאֲחוֹרָיו. בָּא הַזְּאֵב, נְטָלוֹ מֵאֲחוֹרָיו, נְתָנוֹ לְפָנָיו. רָאָה לִסְטִין מֵאֲחוֹרָיו וּזְאֵב מִלְּפָנָיו, נְתָנוֹ עַל זְרוֹעוֹתָיו. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הַיָּם לִפְנֵיהֶם וּמִצְרַיִם לַאֲחוֹרֵיהֶם, קָחָם עַל זְרוֹעוֹתָיו (הושע טו, ג). הִתְחִיל מִצְטַעֵר, פָּרַשׂ עָלָיו בִּגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ (תהלים קה, לט). הִרְעִיב, נָתַן לוֹ לֶחֶם שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְּנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם. צָמָא, נָתַן לוֹ מַיִם שֶׁנֶּאֱמַר: וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע (תהלים עח, טז).
Ask RabbiBookmarkShareCopy

במדבר רבה

קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם (במדבר כ, ח), מִכָּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. (במדבר כ, י): וַיַּקְהִלוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא ח, ג): וְאֵת כָּל הָעֵדָה הַקְהֵל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד רָאָה עַצְמוֹ עוֹמֵד עַל פְּנֵי הַסָּלַע. וְכֵן כְּשֶׁעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן נִכְנְסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי אָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ג, ט): וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גּשׁוּ הֵנָּה וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי ה', וְכָאן כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין וְרוֹאִין כָּל נִסִּים שֶׁבַּסָּלַע. הִתְחִילוּ לוֹמַר יוֹדֵעַ משֶׁה חָק הַסֶּלַע, אִם הוּא מְבַקֵּשׁ יוֹצִיא לָנוּ מַיִם מִזֶּה, נִמְצָא משֶׁה עוֹמֵד בְּסָפֵק, אִם אֶשְׁמַע לָהֶם, אֲנִי מְבַטֵּל דִּבְרֵי הַמָּקוֹם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (איוב ה, יג): לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם, לְפִי שֶׁהָיָה משֶׁה מְשַׁמֵר עַצְמוֹ כָּל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁלֹא לְהַקְפִּיד כְּנֶגְדָן, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִן הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים א, לה): אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, אָמְרוּ לוֹ הֲרֵי סֶלַע כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהוֹצִיא מִסֶּלַע אַחֵר הוֹצֵא מִזּוֹ, צָוַח עֲלֵיהֶם (במדבר כ, י): שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים, הַמֹּרִים שִׁיטִין הַרְבֵּה יֵשׁ בּוֹ, הַמֹּרִים סַרְבָנִים, הַמֹּרִים שׁוֹטִים, שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִים לְשׁוֹטִים מוֹרִים. הַמֹּרִים מְלַמְּדִים אֶת מְלַמְּדֵיהֶן, הַמֹּרִים מוֹרֵי חִצִּים (שמואל א לא, ג): וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים (דברי הימים א י, ג): הַמּוֹרִים בַּקָּשֶׁת. (במדבר כ, יא): וַיָּרֶם משֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע, הִכָּהוּ פַּעַם אַחַת הִתְחִיל הַסֶּלַע נוֹטֵף מַיִם מוּעָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, כ): הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם, כְּזָב שֶׁהוּא נוֹטֵף טִפִּין. אָמְרוּ לוֹ בֶּן עַמְרָם הַלָּלוּ מַיִם לְיוֹנְקֵי שָׁדַיִם אוֹ לִגְמוּלֵי חָלָב, מִיָּד הִקְפִּיד כְּנֶגְדָן וְהִכָּהוּ פַּעֲמַיִם, וְיָצְאוּ מַיִם רַבִּים וְשָׁטְפוּ כָּל מִי שֶׁהָיָה מְרַנֵּן כְּנֶגְדָן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, כ): וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא עָשָׂה משֶׁה אֶלָּא מִסֶּלַע שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִנַּיִן שֶׁאַף אוֹתוֹ סֶלַע שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל עָלָיו וְכָל סֶלַע וְסֶלַע וּצְרוֹר שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם הָיוּ מוֹצִיאִים מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, טו): יְבַקַּע צֻרִים וגו'. וְלָמָּה נִתְפַּשׂ אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, יב): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, מָשָׁל לְבַעַל חוֹב שֶׁבָּא לִטֹּל גָּרְנוֹ שֶׁל לֹוֶה וְנָטַל שֶׁלּוֹ וְשֶׁל שְׁכֵנוֹ, אָמַר לוֹ הַוֶה אִם אֲנִי חַיָּב שְׁכֵנִי מֶה חָטָא. אַף כָּךְ אָמַר משֶׁה רַבֵּנוּ אֲנִי הִקְפַּדְתִּי אַהֲרֹן מֶה חָטָא, לְפִיכָךְ הַכָּתוּב מְקַלְּסוֹ (דברים לג, ח): וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Versetto precedenteCapitolo completoVersetto successivo