Commento su Salmi 80:16

ד"א מכורותיהם. מגורותיהם. כ' וג' משמשין. כמו גנתו (איוב ח יו). כנתו. וכנה אשר נטעה ימינך (תהלים פ טז). פי' וגנה. כלומר בארץ מגורותיהם עשו חמס להרוג בעלי שכם. שאם חטא שכם בן חמור. כל העיר מה חטאת.

וכנה אשר נטעה ימינך. המבוססת והמיושבת ל' והשיבך על כנך (בראשית מ׳:י״ג):

וכנה. לפי מקומו נטיעה ויש אומרים כי הוא כמו וגינה בגימ"ל כי הכ"ף והגימ"ל ממוצא אחד: ויש לפרש כנה. כממו מכון והדגוש תמורת הנח והיא ירושלים או בית המקדש:

וכנה אשר נטעה כו' כוונת אסף להזכיר לפניו יתברך שלשה זכיות זכות ישראל שנמשלו לגפן וזכות בית המקדש וזכות דוד שבזכותו נבנה כמאמר ספר הזוהר על פסוק לא בחרתי בעיר כו' ואבחר בדוד ועל כן הוא בנה את היסודות והנה זכות ישראל כבר הזכירו מפסוק גפן ממצרים תסיע עד כה. ועתה בא להזכיר זכות בית המקדש וזכות דוד שעליו נסמך הבנין ואמר וכנה הוא בית המקדש אשר נטעה ימינך והוא כד"א את הכיור ואת כנו כי כאשר כנו של כיור מקבלים מימיו כך בית המקדש של מטה הוא כנה לקבל שפע עליון והוא אשר נטעה ימינך כמה ד''א הר זה קנתה ימינו שנאמר על הר המוריה ואם ישראל חטאו זכור על בן אמצתה לך כי אמצת כח קיום המקדש על מי שקראת אותו בן כמד"א ה' אמר אלי בני אתה הוא דוד שעד בא דוד לא בחרת בבהמ"ק למטה כי עליו אמצת יהיה לך בית פה הוא הכנה הנז' וכמאמר ספר הזוהר על פסוק לא בחרתי בעיר כו' ואבחר בדוד שעד מצא את דוד לא בחר בירושלים:

וכנה. מל׳ כן ובסיס:

וכנה. כמו מכון וכן ובן מלשון בנין :

וכנה - הם ישראל, והעד: אמצת לך.

וכנה. מקום מושב הגפן אשר ימינך נטעה בה את הגפן והיא א״‎י:

וכנה. כף רבתי:

ועל בן אמצת לך. ועל עשו שהיה בן חביב לאביו שהיה קורא אותו בני אמצת גפן יעקב לך שנאמר (שם כ"ז) ואת אחיך תעבוד עכשיו:

על בן. ענף:

אמצתה. מל׳ אומץ וחוזק:

ועוד: אשר נטעה ימינך – כמו ותטעה ותהיה מלת ופקוד מושכת אחרת, אף על פי שהוא בפסוק אחר כמו: כי אמר גר הייתי, עם כי אלהי אבי בעזרי וכן היא: ופקוד כנה.

ועל בן. ר״‎ל תן השגחתך על א״‎י ועל הבן אשר חזקת לך והוא ישראל:

אמצתה לך. כי כבר אמצת אותה לך ועתה נטשתה אותה:

כנה - תואר לגנה או לגפן שהיא מכוננת. ויש אומרים: כי הכ"ף תחת גימל ולא מצאנו שהתחלפו רק שי"ן בסי"ן ואותיות אהוי.

בן. לשון נקבה כמו בן פורת יוסף או טעמו לבנה שזכר:

ויש אומרים: כי בכנה - היה ראוי להיותו על דרך: רבה צבאך. ור' יהודה הלוי מ"כ אמר: כי הנו"ן חסר דגש התחברות שנים נונין, כמו הללוהו מבנין הכבד הדגוש לשון ציווי וככה אמר וכן בן נ"ל אנ"י יא"י המגי"ה, ועל שמלת על לשון ציווי, כמו: אל נא צו את בני ישראל הפך יכרסמנה.

ומלת בן – סעיף, כמו: בן פורת יוסף.