Commento su Salmi 80:6

האכלתם לחם דמעה. במצרים:

הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה: תניא רבי נתן אומר מקרא זה נוקב ויורד עד תהום כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר לא כרבותינו שהיו דורשין עד עידן עידנין ופלג עידן ולא כר' שמלאי שהיה דורש האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש ולא כרבי עקיבא שהיה דורש עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ אלא מלכות ראשון שבעים שנה מלכות שניה חמשים ושתים ומלכות בן כוזיבא שתי שנים ומחצה וכו':
(סנהדרין צז ע"ב)

האכלתם. כלומר כמו שהמאכל והמשקה חק האדם תמיד בלילה וביום כך הדמעה חוק תמיד הוא:

ולא הנחת רק שערי דמעה שלא ננעלו ואפי' הלחם אשר הם אוכלים תעצר את השמים ולא יהיה מטר ע"י תפלה עד שתרדנה עינינו דמעה ותענינו על כי שערי דמעה לא ננעלו באופן שאפילו הלחם אשר הם אוכלים הוא לחם דמעה והמים אשר הם שותים לתת להם מי בורות שיחין ומערות הם בדמעות שליש ואם הנחתנו ככל הגוים למה הבאתנו בסער הזה ולא כגוים אשר טוב להם בעה"ז:

שליש. שם מדה גדולה וכן וכל בשליש (ישעיה מ׳):

שליש. יל''פ כי שלש פעמים הגלם נבוכדנצר, ור''ל שלש פעמים האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות, או שנתקן בימי בלשצר שהיו שלשה מלכים לגלות בבל, או כיון על מצרים ובבל ומדי ג' גליות :

האכלתם - אמר רבי משה: תחת לחם דמעה.

לחם דמעה. במקום הלחם האכלתם דמעה כי דמעת הבכי מונע תאות האכילה וכאלו משביע כדבר מאכל:

האכלתם לחם דמעה, מרוב ענים נדמה כאילו אוכלים לחם של הדמעות, לחם צר ומים לחץ, וכמו שנזכר רוב העוני שלהם בנחמיה סי' ה':

ותשקמו בדמעות שליש. בבבל שהיו שבעים שנה שהוא שליש של מאתים ועשר של מצרים, זו למדתי מיסודו של רבי משה הדרשן, ויש לפתור על שם שמלכות יון היתה הצרה השלישית, וא"ת רביעית היא שהרי פרס ומדי קדמו כל שבעים שנה של בבל אינה אלא גלות אחת ומנחם פירש שליש שם של כלי ששותין בו וכן פי' (ישעיהו מ׳:י״ב) וכל בשליש עפר הארץ, ורבותינו פירשוהו על ג' דמעות שהוריד עשו שנאמר בו (בראשית כ״ז:ל״ד) ויצעק צעקה הרי אחת, גדולה הרי שתים, ומרה הרי שלש, ועליהם זכה לחיות על חרבו והיה כאשר תריד וגו' (שם):

וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ: דמעת עינו דכתיב ותשקמו בדמעות שליש ודם מגפתו דכתיב ודם חללים ישתה מה לי קטליה כוליה מה לי קטליה פלגיה חלב האשה דכתיב ותפתח את נאד החלב ותשקהו וכו':
(נדה נה ע"ב)

בדמעות שליש. יש מפרשים כי על גלות בבל אמר שהיה שבעים שנה שהוא שליש מגלות מצרים שהיה מאתים ועשר שנה ויתכן לפרש כי על גלות שלישי נאמר:

ותשקמו דמעות שליש - הפך ותשקמו דמעות בשליש והוא שם מדה, כמו וכל בשליש. ויתכן: כי זה דרך משל, כי מאכלם ומשקיהם דמעה.

ותשקמו. השקית אותם בדמעות מלוא שליש ר״‎ל הדמעות הרוו צמאונם:

ובי"ת בדמעות - כמו לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי, או בי"ת בדמעות ישרת אחרת, ותשקמו דמעות, או בדמעות, הטעם שוה בשליש או תחסר אות בי"ת. וכן הוא: האכלתם לחם דמעה - ועל איזה פירוש שיהיה הטעם בני ישראל בגלות.