Commento su Salmi 82:1

אלהים נצב בעדת אל. לראות אם אמת ישפוטו ואתם הדיינים עד מתי תשפטו עול:

אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל: אמר רבין בר רב אדא א"ר יצחק מנין שהקב"ה מצוי בבית הכנסת שנאמר אלהים נצב בעדת אל ומנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם שנאמר אלהים נצב בעדת אל ומנין לשלשה שיושבין בדין ששכינה עמהם שנאמר בקרב אלהים ישפוט וכו':
(ברכות ו ע"א)

מזמור. זה המזמור נאמר על השופטים שהיו שופטים בעול אולי היה בימי יהושפט כי ראינו שהעמיד שופטי ארץ בכל ערי יהודה והזהירם מאד עליו כי היו שופטים קודם זה בעול: אמר אלהים נצב בעדת אל. כלומר כבודו עמהם להשגיח יותר משאר דיינים לפקוד עליהם כמעשיהם כמו שכתוב רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם:

מזמור לאסף אלהים כו' כל המפרשים דעתם שאלהים ראשון קדש והב' לשון דיינים אך עדיין קשה כי למאמרם ז"ל כי עדת אל הם עדת הדיינים מהראוי יקראם עדת אלהים כי הוא לשון דיינות ומדת הדין ולא שם אל שהוא הפך הדין אמנם הנה בספר הזוהר אמרו כי אומר ואל זועם בכל יום הוא כי מדת החסד זועם את מדת הדין מלפעול רוגז ודין ובזה יתכן כי עדת הדיינים למה שעל ידם נמנע ב"ד של מעלה מלפעול כי כשיש דין למטה אין דין למעלה יתייחסו אל שם אל הזועם ומונע הדין והרוו.ז ממדת הדין העליון וזה יאמר אלהים אשר הוא דין עליון נצב ומתעכב מלפעול בחינת מדתו בשביל עדת אל הם עדת הדיינים הנקראים אל שמציבים אותו ומעכבים בידו מלפעול דין ולא עוד אלא שבקרב הדיינים ישפוט עמהם ומה שיצא ממשפט האמת ממנו הוא שמדריכם לפי הכנתם בל תצא תקלה מתחת ידם. או יאמר בקרב ותוכיות לב הדיינים ישפוט אם לבם לשמים כי אם ימצאם שלמים הוא נצב מלפעול מדתו בשבילם וזה אפשר כוונו רז"ל באמרם שאמר הקב"ה לאברהם שב בני שב כי אתה סימן לבניך כו' כי ראוי לשים לב איך הוא יתברך עומד והדיינים יושבים ומה גם כי אין עמידה כלפי מעלה אך אפשר שיכוונו כי בעדת הדיינים הוא יתברך יהיה נצב מלפעול וממתין עד ישפטו הם ולא יעשה משפט וגם שבאברהם לא היה רק ישיבה בו ובו יתברך לא היה עיכוב פעולת דין רק התעכבו אצלו ע"כ אמר סימן ולא דומה בעצם:

נצב. על העומדים לפני הב''ד, כמ''ש ישעיה ג' על נצב לריב, ועדת היינו הנועדים למשפט :

מזמור לאסף אלהים - טעם נצב בעדת אל - הכבוד שהוא עם עדת ישראל.

בעדת אל. בתוך הדיינים השופטים לראות אם עושים משפט אמת:

מזמור לאסף אלהים נצב. בגעיא האל"ף בס"ס:

אלהים נצב בעדת אל וכו'. פירש בספר ארץ החיים ר"ל בין גומלי חסדים הנקרא עדת אל כי חסד אל כל היום שם נצב מדה"ד ואינו פועל דין משא"כ בקרב אלהים מדה"ד אז ישפוט ע"ד למי נושא עון למי שעובר על פשע עכ"ד ואפשר לרמוז כי ס"ת אברהם יצחק יעקב קמ"ב בגימטריא נצ"ב רמז דבמדה"ד רחם יזכור בזכות אברהם יצחק יעקב וזהו אלהים מדה"ד נצ"ב זוכר זכות אבות:

מזמור לאסף, הוסד נגד השופטים המטים משפט, וכפי סדר המזמורים נראה שגם שיר זה (כמו השיר שאח"ז) נתקן בימי יהושפט שהעמיד שופטים בכל עיר ועיר והזהיר אותם, דעו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה' ועמכם בדבר המשפט, ועתה יהי פחד ה' עליכם (דברי הימים ב י״ט:ו׳-ז׳) אלהים נצב בעדת אל, אלהים עומד בין הבעלי דינים והעדים הבאים למשפט שהם צריכים לעמוד, אלהים עומד עמהם, וגם בקרב אלהים ישפט, גם נמצא בין השופטים ושופט עמהם, ומצייר ששופט בקרב אלהים, היינו בקרב לב השופטים נמצא דבר אלהים המזהיר אותם, ואומר להם עד מתי תשפטו עול, יצייר שה' צועק זאת בין עדת הבע"ד שמזהיר עמהם את השופטים, וגם ידבר כן בקרב השופטים (והמליצה שנפשם המוסריית תעיד להם בלבבם בשם ה' כי לא טוב עושים) והנה נטיית המשפט יהיה בשני פנים, א. במשפט של שני בעלי דינים שבאים למשפט, מלוה ולוה, קונה ומוכר, וכדומה עז"א עד מתי תשפטו עול, ב. בהעלם עין מעשות משפט בעושקים וחומסים ובעלי זרוע, ועז"א עד מתי פני רשעים תשאו, סלה סיום הענין:

אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל: אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל דיין שדן דין אמת לאמיתו משרה שכינה בישראל שנאמר אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט וכל דיין שאינו דן דין אמת לאמיתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה' וגו':
(סנהדרין ז ע"א)

בקרב אלהים. בקרב הדיינים לשפוט ישראל כמו שצוה אותם ואם לא יעשו כן יודע ופוקד עליהם עונותם:

בקרב אלהים - הם המלאכים שהם האלהים וצבא השמים בני האלהים, כי על ידי המלאכים הם כל משפט אלהים בארץ.

בקרב. יושב בקרב הדיינים וכאלו ישפוט עמהם וכפל הדבר לחזוק:

בקרב אלהים ישפט. אלהים זה משמש קדש וחול מסכת סופרים פרק ד' ועיין מה שכתבתי בפרשת משפטים סוף סימן כ"ב על אלהים לא תקלל וסוף פרשת ויצא על אלהי אביכם:

אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל: ר' חלפתא איש כפר חנניא אומר עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם שנאמר אלהים נצב בעדת אל ומנין אפילו חמשה שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה ומנין אפילו שלשה שנא' בקרב אלהים ישפוט ומנין אפילו שנים שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע וגו' ומנין אפי' אחד שנא' בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך:
(אבות ג ו)

ויש אומרים: כי בקרב אלהים – כמו: אלהים לא תקלל. והטעם: כי הוא בקרבם ויש להם לישמר שלא ישפטו עול.

אֱלֹהִים נִצָּב: ר' יהושע בן קרחה אומר מניין לתלמיד שיושב לפני רבו וראה זכות לעני וחובה לעשיר מניין שלא ישתוק שנאמר לא תגורו מפני איש רבי חנין אומר לא תכניס דבריך מפני איש ויהו עדים יודעים את מי הן מעידין ולפני מי הן מעידין ומי עתיד ליפרע מהן שנא' ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה' ויהו הדיינין יודעין את מי הן דנין ולפני מי הן דנין ומי עתיד ליפרע מהן שנא' אלהים נצב בעדת אל וכו':
(סנהדרין ו ע"ב)

בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט: משרבו בעלי הנאה נתעותו הדינין ונתקלקלו המעשים ואין נוח בעולם משרבו רואי פנים בדין בטל לא תגורו ופסק לא תכירו ופרקו עול שמים ונתנו עליהם עול בשר ודם משרבו לוחשי לחישות בדין רבה חרון אף בישראל ונסתלקה השכינה משום שנאמר בקרב אלהים ישפוט וכו':
(סוטה מז ע"ב)