Commento su Salmi 89:19

כי. הפסוק הוא כפול במלות שונות:

כי הלא לא מבלתי עשותנו עיקר ממך אנו חפצים במלך כ"א אדרבא להיותו צדיק ודבק בך שיהיה לעם מול האלהים נחפוץ בו כי הנה אשר הוא לה' שהוא איש שלך צדיק וישר דבק בך הוא מגננו וזהו כי לה' מגננו ואשר הוא לקדוש ישראל דבק בך ית' הוא מלכנו באופן שעיקר המלך עלינו אתה הוא מעולם ואשר נמליך מלך עלינו הוא להיותו שלך ואדרבא למה שעל ידו יהיה לנו קשר אמיץ עמך והנהגתו אותנו כהנהגתך כי על פיך ישק להנהיגנו ולפי זה יתכן אמר מגננו על דוד ומלכנו על מלך המשיח:

ה', קדוש ישראל. הבדלם ישעיה (א' ד') ובכ''מ בתנ''ך :

כי - מלכנו - הוא דוד שלך. הוא ומגננו שיגן בעד עמו, והטעם כפול כמשפט.

כי לה׳‎ וגו׳‎. כאשר היה מגננו לה׳‎ אז תרומם קרן ר״‎ל כאשר היו המלכים המגינים על עמים יראי ה׳‎ אז משלו ממשל רב:

כי לה', מבאר שנית שני דברים אלה, שנגד ההשגחה באמצעות הטבע אומר כי לה' מגננו, ונגד ההשגחה באמצעות הפלאות אומר ולקדוש ישראל מלכנו, כי יבואר אצלנו תמיד שיש הבדל בין כשיזכיר שם הויה סתם, שאז ידבר עליו מצד שהו בורא העולם ומהוה ומנהיג ומקיים המציאות הכללי בהנהגה הכללית, ובין כשיזכירנו בכינוי אל ישראל כמו אלהי ישראל אביר ישראל קדוש ישראל, שאז ידבר עליו מצד המעשים הנפלאים שיעשה לעם ישראל והקשר והדיבוק שיש לו עמהם, וכשיזכיר שם קדוש ישראל יכוין על הקשר שיש לו עמהם ע"י קדושת מעשיהם, עפ"ז אמר נגד ההשגחה באמצעות הטבע שזה קורא מגננו, מה שהוא מגן לנו כפי הטבע, זה מיוחס לה' בורא ומנהיג המציאות הכללי, ונגד הנסים והפלאות הגבוהים שיתרוממו ע"י מלכות בית דוד אומר ולקדוש ישראל מלכנו, שמלכנו והנסים שיתנוססו אליו הוא מיוחס לשם קדוש ישראל מצד השגחתו המתרוממת ע"י קדושת מעשיהם, - ועתה נעתק לספר בפרטות מ"ש ולקדוש ישראל מלכנו, ויציע בארך ההשגחה שנתגלה אל מלכות ב"ד ואיך גם בזה נודעו שני הדרכים אשר נתגלו בהנהגה הכללית הנקראים בשם חסד ואמונה:

מגיננו הוא מלכנו, והוא דוד המלך ושלמה בנו והבאים אחריו מזרעו, ור"ל כי לה' הוא מלכינו לפיכך היה מצליח ומתגבר על אויביו, ופירוש לה' המלך שהיה ירא את השם וכן מי לה' אלי:

ולקדוש וגו׳‎. כפל הדבר במ״‎ש: