Commento su Salmi 90:9

פנו בעברתך. ופנו ונבערו והלכו להם בעברתך:

כי. כי לא היו בהם ימי טובה אלא כלם פנו בעברתך:

ואם תאמר נא ה' הלא בזה אשמתכם רבה כי לא הספיק מה שקצרתי ימיכם להכשירכם הלא לעומת זה ראה נא ה' כי כל ימינו פנו בעברתך והוא כי אפילו ריקנים שבנו מלאים מצות אלא שהצרות מאבדין אותם כענין הגליות ועניות אשר לא יניחו מדה טובה לישראל וזהו כי כל ימינו כו' והוא במה שידענו מספר הזוהר על פסוק דקרבו ימי ישראל למות כי ימי הצדיק אשר בהם פעל ועשה מצות ה' קנו הויה וקיום רוחני והן הם המתקרבים ובאים לעת מצוא זו מיתה להתיצב ולהאיר לפניו להראות פני אלהים וישישו בשמחה אמר הנה לא יבצר כי ימים רבים קנינו ועשינו אותם ימים שלנו במעשים הטובים שבהם פעלנו טובה ונעשו הויה וקיום רוחני להתקרב לפני ה' בסילוק אך מה נעשה כי כל ימינו שהיו לנו קיימים קיום עצמיי פנו ממקום הוית רוחניותם בעברתך הידועה שהיא בזעת אפיך תאכל לחם כי עניות לא הניח מדה טובה לישראל ועל פת לחם יפשע גבר. או אחר שעל דורות עולם ידבר אפשר יאמר בעברתך על עברת הגליות באופן שתחת היות שנינו חיים וקיימים כלינו שנינו כמו הגה שלא נשאר מהנעשה בהם כי אם כמו הגה וספור בעלמא שאדם מספר מה שכבר היה בהם של מה לך ושל מה בכך בלי תועלת מה שאין כן העושה בם תורה ומצות שמקנה בשנים קיום רוחני והוא כי בצרותינו לא נמשכנו אחר מעשים הטובים שבהם עשינו ימינו הנאמרים ונהפך השיטה עד בטלנו העמדתם וקיומם:

פנו. מל׳ פניה:

הגה. כמו והגה מפיו יצא, דבור :

כי - הנה פירוש טעם אשר כלינו באפך, שכלינו שנינו כמו הגה, כמו: והגה מפיו יצא, שהדיבור אין לו מעמד, כי ברגע דבור המדבר ימצא ואחר כן כאילו לא היה.

פנו. הלכו להם בעברה וזעם הבאה מעמך:

כי, ונגד המיתה הטבעיית שנגזרה בחטא אדה"ר, אומר אם כל ימינו פנו בעברתך, שגדר שם עברה הוא שע"י קצפו וחמתו עובר הגבול לכעוס גם על מי שלא חטא, וזה הוא בעונש שנגזר על כל הדורות שלא חטאו בחטא אדה"ר, שזה ע"י עברה להעניש את הבלתי חוטא, וע"י העברה הזאת פנו כל ימינו עד שכלינו שנינו כמו הגה, ר"ל כמו שיצא הגה ודבור וגזרה שהגה וגזר ואמר ימי שנותינו בהם שבעים שנה, שאם יהיו ימי שנותינו בהם, בשנים הרגילים (מלת בהם מוסב על שנינו), אז יהיו שבעים שנה, ואם (ימי שנותינו) בגבורות, אם יהיו בגבורות יותר מן טבע הרגיל, אז יארכו שמונים שנה, ורהבם, ר"ל רהב הימים והתנשאם יהיה עמל ואון, דהיינו הפעולות שיפעל בימי חייו שבם יתנשאו ימיו יהיה עמל ואון כי גז חיש, ר"ל ובכל אופן, החיש גז, שטף הזמן החש וממהר במרוצתו, זה קורא חיש, הוא גז ונגזז מן המציאות בכל רגע, שבכל רגע יגוז רגע ההוה מן ההוה אל העבר, ונעופה, ואנו עפים עם החיש ומהירות הזמן מן המציאות אל ההעדר, כי הזמן הוא חיי האדם, ובכל רגע תגוז רגע מן הזמן וחלק מחיי האדם מן המציאות, אל תהום כאפס, עד כי מי יודע עז אפך, ר"ל אנחנו עפים עם שטף הזמן, ולא נוכל לדעת לא עז אפך שתעניש אותנו על חטאים פרטים, שעליהם אמר כי כלינו באפך, ולא עברתך כיראתך ולא יש מי שיוכל לדעת את עברתך הכללית שהוא בחטא אדה"ר (שעליו אמר כל ימינו פנו בעברתך) שהיא מתדמה עם יראתך הגדולה, שכן היא כוללת כל בשר אשר בו רוח חיים שכולם המות כרוך בעקבם, ומי יודע אותה, וא"כ אבקש למנות ימינו כן הודע שנביא לבב חכמה, אחר שע"י קוצר ימינו אין אנו יודעים מאומה לא מאפך ולא מעברתך, ואנחנו מתים מבלי השגת השלמות אשר בעבורו נבראנו, הלא ראוי שתודיע לנו שנוכל למנות ימינו כן באופן זה אשר נוכל להביא בו לבב חכמה, נגד מ"ש ורהבם עמל ואון, תלמדנו שנביא בימי חיינו לבב חכמה, ולא יהיה ימינו לריק ולתהו:

כמו הגה. כדבור הממהר לכלות:

כלינו שנינו כמו הגה. אמר כלינו שהוא פועל יוצא לומר כי אנחנו גורמים הכליון בעונינו:

הגה. ענין דבור כמו ולשוני תהגה (לעיל לה):

כלינו. אנחנו בעונותינו גורמים כליון שנותינו להיות נמשך זמן דבור בעלמא:

והגה. הדבור היוצא מן הפה חלף במהרה כן שנינו חלפו במהרה: