Commento su Salmi 96:10

ה' מלך. לעתיד לבא יהא שיר זה:

אמרו. אמר משפחות עמים הבאים לבית המקדש בשובכם לארצכם אמרו בגוים ה' מלך והארץ שוקטת: זה אף תכון תבל בל תמוט. כי תכירו מלכותו כי הוציא עמו מהגלות בכבוד גדול כי אף מלכי פרס ומדי שלחום אל ארצם תראו שהוא מושל על הכל ותכירו במשפט שעשה בגוים שבאו על ירושלים כי הוא מושל ולו המלוכה, אף עוד תכירו מלכותו כי תכון תבל בל תמוט כי כל העולם הם בשלוה לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה:

אמרו בגוים וכו' הנה ידוע כי תואר מלך ענינו דין ומשפט כי על כן בימים הנוראים אשר הוא יתברך יושב על המשפט נתארהו בתואר מלך לומר המלך הקדוש המלך המשפט. ונבא אל הענין אחר אומרו כי כל העובדי כוכבים מעתה יאמינו באלהי אמת לבדו ולא ילכו איש בשם אלהיו אמר עתה אמרו בגוים מה ירויחו בזה והוא אמור להם הנה ה' מלך שהוא כי יתואר לעתיד בתואר מלך בקומו לערוץ הארץ לשפוט כל הגוים כי על כן נקרא תואר מלך לכן לה' תהיו מעתה ואם טרם בא יום ה' לא תשובו אל ה' ולא תתנו לו כבוד ועוז וכבוד שמו ולא תכירו האמת הלא יקום לערוץ הארץ ועולם ימוט וידין העמים במדת רוגז ולא ישמחו בבואו לא שמים ולא ארץ אך תשמעו בקולי ככל הכתוב למעלה טוב לכם וטוב לעולם עליונים ותחתונים וזהו אמרו תדעו אשר תרויחו בעצתי שתשובו אל ה' הלא הוא הנה ה' בעל הרחמים מלך ואין צריך לומר בחינת החסד ורחמים כי אם אף תכון כו' שגם לא תקטרג האף והרוגז שלו עם היותו בא לערוץ הארץ כי אם אדרבה אפילו מדת אף ורוגז שלו תכון תבל בל תמוט כי לא יחריב תבל בכלות כל הגוים הכופרים בו כי אם אדרבה תכון תבל כו' והטעם כי הנה ידין עמים במישרים שהוא במדת רחמים וחסידות כי זה ענין מישרים כד"א ועשית הישר והטוב ואמרו רבותינו ז"ל זו לפנים משורת הדין:

אף תכון תבל. ע''ל צ''ג :

אמרו - ידבר עם המביאים המנחה שיאמרו הגוים בשובם, כי השם מלך. והטעם כי השם ישב את האדם על הארץ.

אמרו בגוים. אמרו זה לזה ה׳‎ מלך ר״‎ל עתה הראה מלכותו:

אמרו בגוים, עפ"ז תודיעו בגוים, כי ה' מלך, שלא מסר מלכותו והנהגתו לשרי צבאות ולכחות הטבע רק הוא בעצמו מולך ומנהיג, ואז תכירו כי גם ההנהגה הטבעיית כולה נסים נסתרים, וכי ערך את הטבע באופן שעמה ימצא ג"כ המשפט לגמול ולענוש, והנהגת העולם אינה קבועה רק לפי הטבע לבד, רק שהגם שתכון תבל בל תמוט בכל זה ידין עמים במישרים, שהגם שחקי הטבע ערוכים וקבועים ולא ימוטו לעולם, בכ"ז ערך בחכמתו את הסדר בטעיי באופן שיסכים עם הסדר ההשגחיי לפי המעשה, עד שהגם שהתבל מכונן על חקי הטבע, בכ"ז ידין עמים לפי הגמול או העונש, חקי הטבע ימשכו לפי מעשי בני אדם, כמ"ש אם שמוע תשמעו אל מצותי ונתתי מטר ארצכם בעתו, פן יפתה לבבכם וכו' ועצר את השמים:

ידין עמים במישרים. אותם שיהפוך להם שפה ברורה:

ידין עמים במישרים. כי שפט העמים ביושר וכלה הרשעים שבהם:

וטעם אף תכון – כי השם מלך צדק הפך פור, התפוררה ארץ ימוטו כל מוסדי ארץ.

אף תכון. ר״‎ל עתה נראה שאף העולם אתה ה׳‎ הכנת לבל תהי נוטה לפול:

במישרים. זכיות:

ידין. הוא הדן את העמים במשפט הישר לפי מדת רחמים: