Commento su Salmi 96:11

ירעם הים. להרים קול בתהלה:

ישמחו. שמחת השמים וגילת הארץ ורעם הים ועלזות השדה ורננת העצים, הכל דרך משל על שמחה הגדולה שתהיה מפני השלום הגדול שיהיה בעולם והטובה הגדולה שתהיה:

ובזה ישמחו השמים כו' שאלו לא תשובו לקרא כל הגוים שפה ברורה בשם ה'. בבא יתברך לעתיד יעצבו שמים ותאבל הארץ כי מן השמים ירדו דם ואש ותימרות עשן וגפרית ואש אשר גם לשמים יהיה עצב וכל שכן הארץ מקבל הפורענות אך בשובכם עד ה' כמדובר ישמחו השמים משפע חסד ורחמים המשתלשל על ידם ותגל הארץ ולא יהיה רעם מה רק בים ומלואו כי יזכור שרו של הים הפעם הראשונה שבא יתברך אל העולם כי אז נקרע הים ויירא גם עתה וזהו ירעם הים ומלואו. או יאמר כי אין מרגיש צער רק הים בצוד את לויתן שירעים הים:

ישמחו, ותגל. שמחה על דבר המתמיד וגיל על דבר חדש, כנ''ל כ''א ב' :

ישמחו - בתת טלם והארץ תתן יבולה והשדה יתן פריו וזהו יעלוז.

ישמחו השמים. ענין מליצה הוא על רוב השמחה שתהיה אז בעולם וכן ביום רעה נאמר שמש וירח קדרו (יואל ב׳:י׳‎):

ירעם. בס"ס היו"ד במאריך וכן הוא בחילופים לבן אשר וקבלנו קריאתו בשוא נח:

ישמחו, ומצד זה ישמחו השמים ותגל הארץ, יש הבדל בין שמחה ובין גיל, השמחה היא התמידית, והגיל הוא על דבר מתחדש, ובעת תתנהג ההנהגה לפי הסדר הקבוע יצדק שמחה על דבר הטוב המתמיד, ובעת יבא הטוב לפי המעשה לא לפי החק הקבוע, יצדק גיל, ואחר שהנהגת ה' מצד זה מסודרת בין טבע והשגחה, שהשמים פועלים תמיד לפי סדורם הטבעיי המתמיד והם ישמחו תמיד, ובכ"ז תגיע ההנהגה אל הארץ לפי המעשה ויתחדש שם טוב ושפע לפי הגמול לא לפי החקים המסודרים, ויצדק בה גילה, ובאר איך ימצאו שני אלה ביחד, שהגם שישמחו השמים בכ"ז תגל הארץ, ר"ל שהגם שהשמים ומערכתם ילכו מהלכם הטבעיי והטבע תנהג כמנהגה, בכ"ז תונהג הארץ לפי ההשגחה ולפי הגמול והמעשה, שזה יהיה, או על ידי שירעם הים ומלואו, שלפעמים יצא הים וישטף את העולם אם העולם חייבים, ולפעמים יעלז שדי וכל אשר בו, או אז ירננו כל עצי יער, דהיינו שהגם שהשמים לא ישתנו ויתנו גשמיהם כמנהגם, בכ"ז תתפעל הארץ כפי המעשה, שאם כפי הטבע ראוי שירדו גשמים מועטים בכ"ז יעלוז שדי וכל אשר בו, כי ירדו הגשמים רק על השדות ויעשו פרי תבואה, ולפעמים כשיהיו חייבים וראוי לפי הטבע שירדו גשמים מרובים, ירדו הגשמים על היערות לא על שדי תבואה וירננו כל עצי יער כמ"ש חז"ל בר"ה, ובאופן זה הגם שישמחו השמים בכ"ז תגל הארץ, כי בארץ ישתנה הדבר לפי הגמול והעונש:

ומלואו. דגי הים:

וטעם ירעם – העננים העולים מהים או הכל דרך משל, כי כל העולם יהיה בהשקט ובטח בהראות צדק השם בארץ, או על דרך צאת השרים והמנגנים לפני המלך בבואו ממקום רחוק.

ירעם. ישמיע קול רם לגודל השמחה:

וטעם כי בא – השני פירוש הראשון, כמו: אל החצר החיצונה אל העם.

ומלואו. הבריות הממלאים אותו: