Halakhah su Salmi 23:5

וצריך אתה לדעת כי כשם שישראל זכו על הים לשתי מעלות מופלאות ועצומות וזכו בהם בגוף ובנפש, האחד שעברו בתוך הים בהרגשת גופם ונעשה להם נס ופלא גדול בקרוע הים לשנים עשר קרעים וי"ב שבטים שעברו בין הגזרים האלה כל שבט ושבט על גזרו. השנית שנתעלה נפשם ונתנבאו שם וראתה שפחה מישראל מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי, כן לעתיד יזכו ישראל לשתי מעלות בגוף ובנפש, סעודות גופניות מן המאכלים הדקים והזכים שהזכרתי, סעודה שכלית בהתבודד הנפש ברוח הקודש שהרי כל ישראל יעלו למדרגת הנבואה, כמו שאמר (יואל ג׳:א׳) והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם וכו' והיה הנכשל בהם כדוד ובית דוד כאלהים כמלאך ה' לפניהם, זה יהיה בזמן הגאולה אחרי הפסק המלחמות בהיות ישראל על אדמתם, וע"כ אין להרחיק היות הסעודות האלה ענינים גופניים כפשוטן. ועוד תמצא שפי' ז"ל (סנהדרין עה) עתיד הקב"ה לעשות אריסטון גדול לצדיקים לעתיד לבא מבשרו של לויתן וכל מי שלא אכל נבלות וטרפות שקצים ורמשים זוכה ואוכל ממנו:

והסעודה היא לעוה"ב אחר תחיית המתים וכוס של ברכה זהו משל שכבר נתבאר שהעוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתייה ובא ללמד על דהע"ה שהוא מקלס תחלה להקב"ה על כל הצדיקים, ואמרו במסכת יומא (פ"ח ע"ו) כסא של דוד לעלמא דאתי מאתן ועשרין יוחד לוגא הוי שנאמר (תהלים כג) דשנת בשמן ראשי כוסי רויה רוי"ה בגימ' הכי הוי. וכל זה משל על ענין מעלותיו וקלוסיו שהוא מקלס בהם ויהיה ראשון לכלם למעלת המלכות. וכבר ביארו לנו רז"ל שהוא ראשון לכל הצדיקים בג"ע הוא עולם הנשמות ממ"ש אמר הקב"ה לירבעם חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל עם הצדיקים בג"ע אמר לו ומי בראש אמר בן ישי אמר ליה לא בעינא. נמצאת למד שכשם שהוא ראש לכל הצדיקים בג"ע כן ביאר בכאן בעוה"ב שלאחר התחייה שהוא ראש לכלן לברך ולקלס ראשון:

אמנם נבדלים אנו בדת שעשועים מן העמים הטועים המורדים הקדמונים כי מצאנו צורנו במדבר בארץ נשמות, ושם ערך לפנינו שלחן נגד האומות, וכן אמר דוד ע"ה תערוך לפני שלחן נגד צוררי, שם לרוב חסדים וטובות עלינו גמל, שם הפליא חלקנו בלחם חקנו לחם שמים בלא עמל, שם הראנו באהבה רבה, מעין העולם הבא, ששם נזונים בלא עמל גדודי מלאכיו צורות פלאות, חצובי להבות ואשות נוראות, מטע ה' צבאות. ומה נעים זרע הקדש אשר לבם במדבר נבחן, ועלה כקטורת טוב ריחן, להודות לה' ולברך על השלחן, כענין שכתוב במן ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני ה' אלהיכם, ואף גם זאת בהיותנו בארץ אויבינו בסבלות עלון ומנחת. נפשנו יבשה שפלה וגפנם סורחת פורחת, אין לנו מקדש ומזבח ורוקח מרקחת, תורת ה' אתנו להציל נפשנו מני שחת, מצויינין אנו במילה וציצית ותגלחת, גם במזוננו על שלחננו נכיר ונזכיר את כבוד גדלו, נברך עליו למי שאכלנו משלו. לא כן הרשעים נחלתם אש לא נופח. שלחנם לפניהם לפח. משכימי בבקר אכלו לחם ה' לא קראו. לבם ועיניהם אל מעדניהם וראשם אל על לא נשאו, כה משפט הכותים כי גוי אובד עצות המה עם נבל וסכל, לא כאלה חלק יעקב כי הוא יברך הזבח ואחר כן יאכל. פריו קדש עוד יעשה הלולים לה', ישיב אחור ימינו עד ישיב הברכה אל היכל לפני. והיה זה מדרכי החכמה להישיר לב האדם בנתיב אור נגהיו. שלא לנטות מעבודת אלהיו, כדי שלא ימשיך רבוי התענוגים את טבענו, מהמשך אחריו, ולא ידיחנו יצרנו מעבוד יוצרנו, ומשקוד על דלתות שעריו.