Kabbalah su Isaia סו:22

ועל דא כתיב כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה, עומדים לפני וגו'. עשיתי לא כתיב, אלא עושה, דעביד תדיר מאינון חדושין ורזין דאורייתא, ועל דא כתיב ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסוד ארץ. השמים לא כתיב, אלא שמים.

עַד הִשָּׁמְדָךְ, מַה דְּלָא יְהֵי לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָיא, דְּהָא אוֹמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּלָא יְשֵׁיצֵי יַת יִשְׂרָאֵל לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין, וְדוּכְרָנֵיהוֹן יְהֵי קַיָּים תְּדִירָא. דִּכְתִיב, (ישעיהו ס״ו:כ״ב-כ״ג) כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם. וּכְתִיב, (ירמיהו ל״א:ל״ז) כֹּה אָמַר ה' אִם יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְּמַעְלָה כו'.

ד"א, אלה תולדות השמים וגו'. אלין אנון, דאתמר בהון, אלה אלהיך ישראל, ביומא דיתמחון אלין, כאלו ההוא יומא עביד קב"ה שמיא וארעא, הה"ד ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים, בההוא זמנא יהא קב"ה עם שכינתיה, ויתחדש עלמא, הה"ד כי כאשר השמים החדשים, והארץ החדשה וגו', דא איהו ביום עשות.

ואינון דלא זכאן, יקומון לאתדנא בדינא דמלכא עלאה. הה"ד ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם. וכדין כתיב, כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני נאם יי' כן יעמוד זרעכם ושמכם.
ברוך יי' לעולם אמן ואמן. ימלוך יי' לעולם אמן ואמן.

שתולים בבית יי', לזמנא דמלכא משיחא. בחצרות אלהינו יפריחו, בתחיית המתים. עוד ינובון בשיבה, בההוא יומא דישתכח עלמא חרוב. דשנים ורעננים יהיו, לבתר דכתיב השמים החדשים והארץ החדשה, וכדין ישמח יי' במעשיו כתיב. וכ"כ למה להגיד כי ישר יי' צורי ולא עולתה בו.

ותאנא מאה ועשרין וחמש אלף דרגין לנשמתהון דצדיקייא, סליקו ברעותא, עד לא אתברי עלמא, דקב"ה מזמנא להו בעלמא דין, בכל דרא ודרא, וסלקין וטאסין עלמא, ומתקשרי בצרורא דחיי, וזמין קב"ה לחדתא עלמא בהו, עלייהו כתיב, כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו'.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא, זַכָּאָה חוּלְקָנָא דְעִלָּאִין וְתַתָּאִין אִינוּן בְּאַסְכָּמוּתָא לְסַיֵּיעַ לָן, הַאי אִיהוּ דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין דְּבַר נַשׁ דְּאִשְׁתַּדַּל בְּפוּלְחָנָא דְמָארֵיהּ דְּכָל בִּרְיָין דְּעָלְמָא אִינוּן בְּסַיְעַתָּא דִילֵיהּ, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה, וַאֲפִילוּ שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים לָא אִתְבְּרִיאוּ אֶלָּא לְסַיַּיעִִתֵּיהּ, וְכַד בַּר נַשׁ אַפִּיק הֲבָלִים וְדִבּוּרִים בִּצְלוֹתֵיהּ, כַּמָּה עוֹפִין פָּתְחִין גַּדְפַיְיהוּ וּפִימַיְיהוּ לְקַבְּלָא לוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת י׳:כ׳) כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר, וְנָטִיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִלֵּין מִלִּין וּבָנֵי בְּהוֹן עָלְמִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (ישעיה סו כב) כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה, וְרָזָא דְמִלָּה (שם נא טז) וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ, לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה.