Midrash su Salmi 19:8

קידושין פרק א - מִשְׁנָה. הָאִשָּׁה נִקְנֵית בְּשָׁלֹשׁ דְּרָכִים וְכוּ'. גְּמָרָא. מַאי אִירְיָא דְּתָנִי, 'שָׁלֹשׁ'? לִיתְּנִי 'שְׁלֹשָׁה'! מִשּׁוּם דְּקָא בָּעִי לְמִיתְּנֵי, 'דֶּרֶךְ', 'וְדֶרֶךְ', לְשׁוֹן נְקֵבָה הוּא, דִּכְתִיב: (שמות י״ח:כ׳) "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", וְאֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: "בְּשִׁבְעָה דְּרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב", לִיתְּנִי, 'שֶׁבַע'! מִשּׁוּם דְּקָבָּעִי לְמִתְּנִי, 'דֶּרֶךְ', וְאַשְׁכְּחָן דֶּרֶךְ דְּאִיקְרִי לְשׁוֹן זָכָר, דִּכְתִיב: (דברים כ״ח:ז׳) "בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ". אִי הָכִי קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי? וְקַשְׁיָן נַמִּי מַתְנִיתִין אַהֲדָדֵי? קְרָא אַהֲדָדֵי לָא קַשְׁיָן, הָכָא דְּבַתּוֹרָה קָאִי, וְתוֹרָה אִיקְרִי לְשׁוֹן נְקֵבָה, דִּכְתִיב: (תהילים י״ט:ח׳) "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ", כָּתַב לָהּ בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, הָתָם דְּבַמִּלְחָמָה קָאִי, דְּדַרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה, וְאֵין דַּרְכָּה שֶׁל אִשָּׁה לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה, כָּתַב לָהּ בִּלְשׁוֹן זָכָר. מַתְנִיתִין אַהֲדָדֵי לָא קַשְׁיָן וְכוּ'.

אז ישיר משה, יש אז לשעבר ויש אז לעתיד לבא. אז הוחל (בראשית ד), אז אמרה חתן דמים (שמות ד), אז ישיר משה אז ישיר ישראל (במדבר כא), אז ידבר יהושע (יהושע י), אז אמר דוד (דה"א טו), אז אמר שלמה (מל"א ח), הרי אלו לשעבר. יש אז לעתיד לבא, אז תיראי ונהרת (ישעיה ס), אז יבקע כשחר (שם נח), אז ידלג כאיל פסח, אז תפקחנה (שם לה), אז תשמח בתולה (ירמיה לא), אז ימלא שחוק פינו (תהלים קכו), אז יאמרו בגוים הרי אלו לעתיד. ד"א אז שר משה אין כתיב כאן אלא אז ישיר משה נמצינו למדין תחיית המתים מן התורה: משה ובני ישראל משה שקול כנגד כל ישראל וישראל שקולין כמשה בשעה שאמרו שירה. ד"א משה ובני ישראל מגיד שאמר משה שירה כנגד כל ישראל: את השירה הזאת וכי שירה אחת היא והלא עשר שירות הן, הראשונה שנאמרה במצרים שנ' השיר יהיה לכם כליל התקדש חג וגו' (ישעיה ל), השנייה שנאמרה על הים שנ' אז ישיר משה השלישית שנאמרה על הבאר שנ' אז ישיר ישראל (במדבר כא), הרביעית שאמר משה שנ' ויהי ככלות משה לכתוב את דברי השירה הזאת (דברים לא), החמישית שאמר יהושע שנ' אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' וגו' (יהושע י), הששית שאמרה דבורה וברק שנ' ותשר דבורה וברק בן אבינועם (שופטים ה), השביעית שאמר דוד שנ' וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת (שמלכים ב כ״ב:ט״ז), השמינית שאמר שלמה שנאמר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד (תהלים ל) וכי דוד בנאו והלא שלמה בנאו שנ' ויבן שלמה את הבית ומה ת"ל מזמור שיר חנוכת הבית לדוד אלא לפי שנתן דוד נפשו עליו לבנותו נקרא על שמו וכה"א זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער (שם קלב) וכה"א ראה ביתך דוד (מל"א יב) הא לפי שנתן נפשו עליו נקרא על שמו. וכן אתה מוצא שכל דבר שאדם נותן נפשו עליו נקרא על שמו. בשלשה דברים נתן נפשו משה עליהם ונקראו על שמו. נתן נפשו על התורה ונקראת על שמו שנ' זכרו תורת משה עבדי (מלאכי ג) והלא תורת אלהים היא שנ' תורת ה' תמימה משיבת נפש (תהלים יט) הא מה ת"ל תורת משה עבדי לפי שנתן נפשו עליה נקראת על שמו והיכן מצינו במשה שמסר נפשו על התורה שנ' ויהי שם עם ה' (שמות לד) ואומר ואשב בהר וגו' (דברים ט) הא לפי שנתן נפשו על התורה נקראת על שמו. נתן נפשו על ישראל נקראו על שמו שנ' לך רד כי שחת עמך (שמות לב) והלא עם ה' הם שנ' והם עמך ונחלתך (דברים ט) ואומר באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו (יחזקאל לו) הא מה ת"ל לך רד כי שחת עמך לפי שנתן נפשו עליהם נקראו על שמו. והיכן מצינו במשה שנתן נפשו עליהם שנ' ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם (שמות ב) וכתיב ויפן כה וכה הא לפי שנתן נפשו עליהם נקראו על שמו. נתן נפשו על הדיינין ונקראו על שמו שנ' שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך (דברים טז) והלא המשפט לאלהים הוא [שנ' כי המשפט לאלהים הוא (שם א)] מה ת"ל תתן לך אלא מתוך שנתן נפשו עליהם נקראו על שמו. ומנין שנתן נפשו עליהם שנ' ויצא ביום השני וגו' ויאמר מי שמך לאיש שר ושופט עלינו וישמע פרעה וגו' (שמות ב) וכתיב ולכהן מדין שבע בנות ויבאו הרועים ויגרשום (שם) מדינין ברח ולדינין חזר צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל (דברים ל״ג:כ״א) הא לפי שנתן נפשו עליהם נקראו על שמו. התשיעית שאמר יהושפט שנ' ויועץ יהושפט ויעמד משוררים לה' מהללים בהדרת קדש בצאת לפני החלוץ אומר הודו לה' כי לעולם חסדו (דה"ב כ) ומה נשתנית הודיה זו מכל הודיות שבתורה שבכל הודיות שבתורה נאמר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו ובזו לא נאמר כי טוב אלא כביכול לא היתה שמחה לפניו במרום על אבדן של רשעים, אם על מיתתן של רשעים לא היתה שמחה לפניו במרום, קל וחומר על הצדיקים שאחד שקול ככל העולם כולו שנ' וצדיק יסוד עולם (משלי י). העשירית לעתיד לבא שנ' שירו לה' שיר חדש תהלתו מקצה הארץ (ישעיהו מ״ב:י׳) [ואומ' שירו לה' שיר חדש תהלתו בקהל חסידים (תהילים קמ״ט:א׳)] כל השירות שעברו קרואות בלשון נקבה כשם שהנקבה יולדת כך התשועות שעברו היה אחריהם שעבוד אבל התשועה העתידה להיות אין אחריה שעבוד לכך קרואה בלשון זכר שנ' שאלו נא וראו אם יולד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו (ירמיה ל) שכשם שהזכר אינו יולד כך התשועה העתידה לבא לא יהא אחריה שעבוד שנ' ישראל נושע בה' תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי עד (ישעיה מה):

ד"א ויקרא אל משה. זה שאמר הכתוב ברכו ה' מלאכיו וגו' (תהלים קג כ), אשריהם הצדיקים שהם יתר ממלאכי השרת, שמלאכי השרת אינם יכולים לשמוע בקול דברו, אלא עומדים (ומתריעין) [ומרתחין] ונבהלים, והצדיקים אינם כן, הלא תראה בשעה שעמדו על הר סיני לקבל התורה, ידע הקב"ה שאין יכולין לשמוע בקולו, בא משה והעמידן לפני הר סיני, שנאמר ויצא משה את העם, אמרו למשה ראית אותו, אמר להן הין, הרי נותן לי את התורה על הר סיני, אמרו לו מבקשים אנו לשמוע קולו, שנאמר ישקני מנשיקות פיהו (שה"ש א' ב'), כיון שאמרו כך, מיד נגלה עליהם הקב"ה, ואמר אנכי ה' אלהיך (שמות כ' ב'), הדיבור הראשון. וכיון ששמעו קולו מתו כולם, שנאמר נפשי יצאה בדברו וגו' (שה"ש ה' ו'), והיו כולם מתים נכנסה תורה לפני הקב"ה ובקשה עליהם רחמים והחזיר להם את נפשותיהם, שנא' תורת ה' תמימה משיבת נפש (תהלים י"ט ח'), התחילו אומרים למשה אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה' עוד ומתנו [וגו'] קרב אתה ושמע (דברים ה' כ"ב כ"ד), לפיכך כיון שעמד המשכן לא קרא אלא למשה שהוא יכול לעמוד, ואחרים לא היו שומעין את הקול, מלמד שעשה הקב"ה דרך כדי שיבא הקול למשה, שנאמר ודרך לחזיז קולות (איוב כ"ח כ"ו), שעשה הקב"ה דרך לקול שהיה הולך אצל משה, שנאמר ויקרא אל משה וידבר אליו: