Midrash su Salmi 27:2

ויסר את אופן מרכבותיו רבי יהודה אומר מחמת אש שלמעלה נשרפו גלגלים שלמטה והיו מוטות מרכבות רצות ונכנסות על כרחן שהיו טעונות כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות כדי שיטלו ישראל את הבזה: ר' נחמיה אומר מחמת רעם שלמעלה ניתזו צינורות מלמטה שנ' (תהלים ע"ז י"ט) קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל (ראמה ותחל) [רגזה ותרעש] הארץ, והיו מוטות מרכבות רצות ונכנסות על כרחן שהיו טעונות כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות כדי שיטלו ישראל את הבזה: וינהגהו בכבדות. במדה שמרדו בה מדדת להן הם אמרו (ה' ט') תכבד העבודה אף אתה באותה מדה מדדת להן וינהגיהו בכבדות: לשעבר פרדות מושכות את המרכבות עכשיו מרכבה מושכת את הפרדות: וינהגיהו בכבדות ר' יהורה ביר' שמעון אומר לפי שיצאו מצרים כולם בסוסים לפיכך העמיד להן הקב״ה סוסים של אש בים והיו מכין את הפרדות כולן ומחזירין אותן ליבשה והגלגלים משיבין אותן לים לכך נאמר וינהגהו בכבדות: ר' מאיר אומר כשנגלה הקב״ה על המצרים בים עלה עליהן בתשעת אלפים רבוא ממלאכי חבלה מהן מלאכי זייע ומהן מלאכי רתת ומהן מלאכי ברד ומהן מלאכי שלהבת וחלחלה אוחזת למי שרואה אותן אמרו לפניו רבונו של עולם הנה לנו ונעשה רצונך במצרים אמר להן אין דעתי מתקוררת עד שאני בעצמי נפרע משונאיהן של ישראל לכך נאמר וינהגהו בכבדות: ויאמר מצרים אנוסה מפני בני ישראל. טפשין שבהן אמרו מפני דווים וסכופים אלו אנו בורחין, פקחין שבהן אומרין מי שנלחם להן במצרים הוא יעשה להם נסים בכל זמן: ר' יוסי אומר מניין שהמכות שלקו על הים היו מעין מסות שבמצרים שנ' כי ה' נלחם להם במצרים מעין מכות שבמצרים ואומר (ש"א ד' ח') אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה במדבר, ולא במצרים לבד אלא בכל המצירין להן עד סוף כל הדורות וכן הוא אומר (תהלים ע"ח ס"ו) ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו, ואומר (תהלים כ״ז ב') צרי ואויבי לי המה כשלו ונפלו: כמעט איביהם אכניע ועל צריהם אשיב יד (תהלים פ"א ט"ו), ואומר (ישעיה י"א י"ג) וסרה קנאת אפרים וצררי יהודה יכרתו ואומר (שם י"ד כ"ה) לשבור אשור בארצי ועל הר אבוסנו וסר מעליהם עולו וסבלו מעל שכמו יסור: מדה זו נוהגת על פני הארץ שנא' (שם כ"ו) זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים, מפני מה (שם כ"ז) כי ה' צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה: הא לא במצרים בלבד אלא בכל המצירין להם עד סוף כל הדורות לכך נאמר כי ה' נלחם להם במצרים:

בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן (ויקרא טז, ג), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כז, א): לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא, רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַר קְרָיָא בַּיָּם, אוֹרִי בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כ): וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה. וְיִשְׁעִי (שמות יד, יג): הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'. מִמִּי אִירָא (שמות יד, כ): וַיֹּאמֶר משֶׁה [אל העם] אַל תִּירָאוּ. (תהלים כז, א): ה' מָעוֹז חַיַּי (שמות טו, ב): עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ. (תהלים כז, א): מִמִּי אֶפְחָד (שמות טו, טז): תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד. (תהלים כז, ב): בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים, (שמות יד, י): וּפַרְעֹה הִקְרִיב. (תהלים כז, ב): לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי (שמות טו, ט): אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג וגו'. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אֵין הָרָשָׁע הַזֶּה יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁמּוֹצִיא אַפּוֹפָּסִים שֶׁלּוֹ מִתּוֹךְ פִּיו, אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף וגו', תּוֹרִישֵׁם יָדִי אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא תּוֹרִישֵׁמוֹ, מוֹרִישׁ אֲנִי עָשְׁרִי וּכְבוֹדִי לָהֶם. (תהלים כז, ב): צָרַי וְאֹיְבַי לִי, (תהלים קלו, טז): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ, מִכָּאן וָאֵילָךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל (תהלים כז, ג): אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה שֶׁל מִצְרַיִם, לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחַמְתָּן שֶׁל מִצְרַיִם, בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ, בְּזֹאת שֶׁהִבְטַחְתָּנִי שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, יד): ה' יִלָּחֵם לָכֶם.