Midrash su Salmi 28:7

עזי וזמרת יה, אין עזי אלא תורה שנ' ה' עוז לעמו יתן (תהלים כט) ואומ' ועו /ועוז/ מלך משפט אהב (שם צט). ד"א עזי אין עזי אלא מלכות שנ' ה' בעוזך ישמח מלך (שם כא) [ואומ' ה' עוז למו וגו' (שם כח)] ואומ' ויתן עוז למלכו (שמלכים א ב׳:ל״ה). ד"א עזי אין עזי אלא תקפי שנ' ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה (ירמיה טז) ואומר ה' עוזי ומגיני בו בטח לבי ונעזרתי (תהלים כח). ד"א עזי עוזר וסומך אתה לכל באי העולם אבל לי ביותר [זמרת אתה לכל באי העולם אבל לי ביותר] עשאני אימרה ועשיתיו אימרה עשאני אימרה דכתיב וה' האמירך היום (דברים כו) אף אני עשיתיו אימרה שנ' את ה' האמרת היום והרי כל אומות שבעולם אומרים שבחו של הקב"ה אבל שלי נעים ונאה לפניו יותר משלהם שנ' ואלה דברי דוד האחרונים נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על משיח אלהי יעקב וגו' ונעים זמירות ישראל (ש"ב כג), ישראל אומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו) ורוח הקדש צווחת ואומר' מן השמים [ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ (שמואל ב ז׳:כ״ג)] ישראל אומר מי כמכה באלים ה' ורוח הקדש צווחת ואומרת מן השמים אשריך ישראל מי כמוך (דברים ל״ג:כ״ט), ישראל אומרים מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו (שם ד) ורוח הקדש צווחת ואומרת כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו, ישראל אומרים כי תפארת עוזמו אתה וגו' (תהלים פט) ורוח הקדש צווחת ואומרת מן השמים ישראל אשר בך אתפאר (ישעיה מט): ויהי לי לישועה, ישועה אתה לכל באי העולם אבל לי ביותר. ד"א ויהי לי לישועה [היה לי ויהיה לי] היה לי לשעבר ויהיה לי לעתיד לבא.

נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, בַּעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל שִׂמְחָה נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל, גִּילָה, שִׂישָׂה, שִׂמְחָה, רִנָּה, פִּצְחָה, צָהֳלָה, עֲלָצָה, עֶלְזָה, חֶדְוָה, תְּרוּעָה. גִּילָה (זכריה ט, ט): גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן. שִׂישָׂה (ישעיה סא, י): שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה'. שִׂמְחָה (ישעיה סו, י): שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלָיִם. רִנָּה (זכריה ב, יד): רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן. פִּצְחָה (ישעיה נד, א): פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי. צָהֳלָה (ישעיה יב, ו): צַהֲלִי וָרֹנִּי. עֲלָצָה (שמואל א ב, א): עָלַץ לִבִּי בַּה'. עֶלְזָה (תהלים כח, ז): וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ. חֶדְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ו, טז): וַעֲבַדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל [וגו']. תְּרוּעָה (תהלים צח, ד): הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ, וּכְתִיב (תהלים מז, ב): הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה. וְאִית דְּמַפְקִין תְּרוּעָה וּמְעַיְלִין דִּיצָה, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איוב מא, יד): וּלְפָנָיו תָּדוּץ דְּאָבָה, מְקַרְטְעָא כַּהֲדָא חֲפִיתָא.

עזי אין עזי אלא תקפי שנ' (ירמיה י"ו י"ט) ה' עזי ומעזי ואומר (תהלים כ״ח ז') ה' עזי ומגני בו בטח לבי ונעזרתי: ד"א עזי אין עזי אלא תורה שנ' (שם כ"ט י"א) ה' עז לעמו יתן ה' וגו' ואומר(שם צ"ט ד') ועז מלך משפט אהב: ד"א עזי אין עזי אלא מלכות שנ' (שם כ"א ב') כעזך ישמח מלך: ואומר (שם כ"ח ח') ה' עוז ומעוז ישועות משיחו הוא: ד"א עזי עוזר וסומך אתה לכל באי העולם ולי ביותר: וזמרת יה. זמרה את לכל באי העולם ולי ביותר שהרי אומות העולם אומרין גיאותו ושבחו של מי שאמר והיה העולם אבל שלי נעים לפניו שנ' (ש"ב כ"ג א') ונעים זמירות ישראל: הוא עשאני אימרא ואף אני עשיתיו אימרה: הוא עשאני אימרה וה' האמידך היום (דברים כ"ו י"ז) ואף אני עשיתיו אימרה את ה' האמרת היום (שם כ"ו י"ח) ישראל אומרין מי כמוך באלים ה' (ט"ו י"א) ורוח הקודש מבשרת על ידיהן ואומרת אשריך ישראל מי כמוך (דברים ל"ג כ"ט): ישראל אומרין שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (שם ו' ד'): ורוח הקודש מבשרת על ידיהם ואומרת ומי כעמך ישראל גוי אחר בארץ (דהי"א י"ז כ"א): ישראל אומרין כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים (שה"ש ב' ג') ורוח הקודש מבשרת על ידיהם ואומרת כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות (שם ב' ב'): ישראל אומרין זה אלי ואנוהו (ט"ו ב') ורוח הקודש מבשרת על ידם ואומרת ישראל אשר בך אתפאר (ישעיה מ"ט ג'): ויהי לי לישועה. ישועה אתה לכל באי העולם ולי ביותר: ד"א ויהי לי לישועה היה לי והווה לי: היה לי לשעבר והווה לי לעתיד לבוא שנ' (שם מ"ה י"ז) ישראל נושע בה' תשועת עולמים: זה אלי ואנוהו. רבי אלעזר אומר מנין שראתה שפחה על הים מה שלא ראו ישעיה ויחזקאל שנ' (הושע י"ב י"א) וביד הנביאים אדמה: ואומר (יחזקאל א' א') נפתחו השמים ואראה מראות אלהים מושלו משל לה״ד למלך בשר ודם שנכנס למדינה ואילת צפירה מקיפתו וחיילות מלפניו ומאחוריו וגבורים מימינו ומשמאלו הכל צריכין לשאל עליו ולידע איזה הוא מפני שהוא בשר ודם כיוצא בהן אבל כשעלה הקב״ה על הים לא נצרך אחד לשאל אלא הכירו כולם ופתחו כולם פיהם ואמרו זה אלי: ואנוהו ר' ישמעאל אומר וכי היא אפשר לו לאדם לגאות את קונו אלא היה נאה לפניו במצוה עשה לו סוכה נאה לולב נאה תפילין נאה ציצית נאה: אבא שאול אומר הדמה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום: ר' יוסי בן דורמסקית אומר עשה לו בית המקדש שנ' (ישעיה ל"ג כ') חזה ציון קרית מועדינו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן ואומר (תהלים צ"ג ה') לביתך נאוה קודש ואומר (ירמיה י' כ"ה) ואת נוהו השמו: ד"א ואנוהו ר' יוסי הגלילי אומר אדבר בניאותו ובשבחו שלמי שאמר והיה העולם ב"ה: ר' עקיבה אומר אומר ניאותו ושבחו של מי שאמר והיה העולם לפני אומות העולם שהרי אומות העולם משאלין את ישראל ואומרין להן מה דודך מדוד היפה בנשים (שה"ש ה' ט') שכך אתם מומתים עליו וכך אתם נהרגים עליו כענין שנ' על כן עלמות אהבוך (שם א' ב') אל תקרא עלמות אלא אפלו על מית אהבוך ואומר כי עליך הורגנו כל היום (תהלים מ"ד כ"ג): כולכם נאים כלכם גבורים בואו והתערבו בנו: וישראל אומרין להם נאמר לכם מקצת שבחו אי אתם מכירים אותו דודי צח ואדום דגול מרבבה ראשו כתם פז (שה"ש ה' י'): זה דודי מה רעי בנות ירושלים (שם ה' ט"ז) כיון ששמעו אומות העולם גיאותו ושבחו של מי שאמר והיה העולם אמרו להן לישראל נבוא עמכם שנ' (שם ו' א') אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך וישראל אומרין להן אין לכם חלק בו אלא אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים (שם ו' ג') אני לדודי ועלי תשוקתו (שם ז' י"א): ד"א ואנוהו וחכמים אומרים נלונו עד שנבוא עמו לבית מקדשו מושלו משל לה"ד למלך בשר ודם שנכנס למדינה ואמרו לו הרי בנך במדינה פלונית יצא אחריו ועמד עליו: נכנס למדינה אחרת אמרו לו הרי בנך במדינה פלונית יצא אחריו ועמד עליו: כך ירדו ישראל למצרים שכינה עמהם שנאמר אנכי ארד עמך מצרימה: עלו שכינה עמהם שנ' ואנכי אעלך גם עלה: ירדו לים שכינה עמהם שנ' ויסע מלאך האלהים: באו למדבר שכינה עמהם שנ' ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלהיך עד שבאו עמו לבית מקדשו שנ' (שה"ש ג' ד') כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי זה אהל מועד ואל חדר הורתי שמשם נתחייבו ישראל בהוראה: אלהי אבי. עמי נוהג במדת רחמים ועם אבותי נוהג במדת הדין: אלי אין אלי אלא מדת רחמים שנ' (תהלים כ״ב ב') אלי אלי למה עזבתני ואומר (במדבר י"ב י"ג) אל נא רפא נא לה ואומר (תהלים קי״ח כ"ד) אל ה' ויאר לנו: ד"א אלהי אבי אני אהובה בת אהובים [מלכה] בת מלכים טהורה בת טהורים קדושה בת קדושים: מושלו משל לה״ד למלך בשר ודם שנשא אשה פעמים בוש בה פעמים בוש במשפחתה פעמים בוש בקרובותיה אבל אני אהובה בת אהובים מלכה בת מלכים טהורה בת טהורים קדושה בת קדושים: וארוממנהו. ר' שמעון בן אלעזר אומר כשישראל עושין רצונו של מקום שמו מתגדל בעולם שנ' (יהושע ב' י') כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ואשר עשיתם לשני מלכי האמורי וגו' ונשמע וימס לבבינו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם כי ה' אלהיכם הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת: וכשאין עושין רצונו של מקום מהוא אומר (יחזקאל ל"ו כ') ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם עם ה' אלה ומארצו יצאו: ד"א אלהי אבי וארוממנהו לא על נסים שעשה עמי בלבד אני נותנת לפניו את השבח אלא על נסים שעשה עם אבותי ועתיד הוא לעשות עמי לכך נאמר אלהי אבי וארוממנהו: