Midrash su Salmi 40:9

זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי, וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי (תהלים מ, ט). אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּכָל אֵבָר וְאֵבָר שֶׁבָּכֶם, נָתַן מִצְוָה, שֶׁמָּאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵיבָרִים בָּאָדָם. וּלְכָךְ אָנוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בּוֹ נְקָבִים נְקָבִים, חֲלוּלִים חֲלוּלִים. חֲלוּלִים חֲלוּלִים בַּגִּימַטְרִיָּא מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה. הֱוֵי, כְּמִנְיַן אֵיבָרִים שֶׁבָּאָדָם. בָּרֹאשׁ, לֹא תַּקִּיפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם (ויקרא יט, כז). בַּבָּשָׂר, וְשֶׂרֶט לַנֶּפֶשׁ לֹא תִּתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם (ויקרא יט, כח). וְעוֹד מִצְוַת מִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּנְמַלְתֶּם אֶת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם (בראשית יז, יא). וְעוֹד שֶׁחָתַם שְׁמוֹ שֶׁהוּא שַׁדַּי בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. הַשִּׁי״ן בָּאַפִּין, וְהַדָּלֶ״ת בַּיָּד, וְהַיּוּ״ד בַּמִּילָה. הַשִּׁי״ן בָּאַפִּים, שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ וְלֹא יֵהָנוּ מִגֶּזֶל. וְהַדָּלֶ״ת בַּיָּד, שֶׁיְּהֵא מַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁל אָדָם בְּכַשְׁרוּת וְלֹא בְּגֶזֶל. הַיּוּ״ד בַּמִּילָה, שֶׁלֹּא יֶחְטָא אָדָם וְכוּ'.

[ו] נצור בני מצות אביך ואל תטוש תורת אמך (משלי ו:כ). א"ר חונה אבות הראשונים הפרישו תרומה ומעשרות. אברהם הפריש תרומ' גדולה, הרימותי ידי אל י"י (בראשית יד:כב), ואין הרמה אלא תרומה, כמה דאת אמ' והרמתם ממנו את תרומת י"י (במדבר יח:כו). יצחק הפריש מעשר שני, ויזרע יצחק בארץ ההיא וגו' (בראשית כו:יב). א"ר אבה בר כהנא והלא אין הברכה שורה לא על המדוד, ולא על השקול, ולא על המנוי, ולמה מדדן, בשביל לעשרן, ה"ה דכת' ויברכהו י"י (שם). יעקב הפרי' מעשר ראשון, הד"ה דכת' וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך (שם כח:כב). כותי אחד בא ושאל את ר' מאיר, א' ליה לית אתון אמרין דהדין יעקב אבוכון קושט, אמ' ליה אין, דכת' תתן אמת ליעקב (מיכה ז:כ). אמ' ליה הפריש שבטו של לוי אחד מעשרה לשבטים, לא היה לו להפריש עוד לשני', א' ליה את אמ' דאינון תריסר ואנה אמ' דאינון ארבעת עשר, אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי (בראשית מח:ה). אמ' ליה והא טבאות והא לית את מסייע לי, אוספת קמח אוסיף מי'. אמ' ליה אין את מודה לי שהיו ארבע אימהות, אמ' ליה הן. א"ל צא מהם ארבע בכורות של ארבע אימהות, שאין הבכור מתעשר, למה, שהוא קודש ואין הקודש מוציא קודש. אמ' ליה טובי אומתך מה אית בגווה. ואל תטוש תורת אמך (משלי שם), אומתך. הוא שדוד או', לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי (תהלים מ:ט). א"ר אחא בר עולא יש תורה בתוך מעיים, לא כך כת' על לבם אכתבנה (ירמיה לא:לב), אלא אמ' דוד יבא עלי אם ירד דבר בתוך מעיי עד שלא עשרתי אותו, הד"ה דכת' ועל אוצרות המלך עזמות בן עדיאל ועל האוצרות בשדה ובהרים ובכפרים וג' (דה"א כז:כה). לפיכך משה מזהיר את ישר' עשר תעשר (דברים יד:כב).

כותי אחד בא ושאל את ר' מאיר, א"ל לאו אתון אמרין דהדין יעקב אביכן קשוט הוא, דכתיב תתן אמת ליעקב וגו' (מיכה ז כ), א"ל הפריש שבטו של לוי אחד מעשרה לשבטים, לא היה לו להפריש עוד משנים, א"ל את אמרת דאינון תרי עשר, ואנא אמרי דאינון ארבעה עשר, שנאמר אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי (בראשית מח ה), א"ל והא אית ליה מסייע, הוספת קמח הוספת מים, א"ל אין את מודה שהן ארבע אמהות, [יצא מהם ארבעה בכורות], ואין הבכור מתעשר, למה שהוא קודש, ואין קודש מוציא מידי קודש, א"ל טובי אומותיך דאת בגוה, ואל תטוש תורת אמך (משלי ו כ), אומתך, הוא שאמר דוד, לעשות רצונך אלהי חפצתי וגו' (תהלים מ ט), אמר ר' אחא [בר עולא] וכי יש תורה בתוך מעיים, ולא כך כתיב ועל לבם אכתבנה (ירמיה לא לג), אלא אמר דוד יבא עלי מאירה אם ירד דבר לתוך מעי, אלא כשהוא מעושר, הדה הוא דכתיב ועל אוצרות המלך עזמות בן (עזריאל) [עדיאל] ועל האוצרות בשדה (בכרמים ובהרים ובמגדלים) [בערים ובכפרים ובמגדלות] (יונתן) [יהונתן] בן עוזיהו (דה"א כז כה), לפיכך משה מזהיר את ישראל עשר תעשר.