Midrash su Salmi 72:10

ד"א חשב ואמר נכסי חוץ לארץ אין בהן ברכה, לכך היה מבזבזין, אמר ר' הושעיא אמר לי זקן אחד, אומר לך טיבו של מדרש, וכשתהא דורשו אמור אותו משמי, עתיד עשו להחזיר ליעקב כל מה שנטל מיעקב, שנאמר מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו (תהלים עב י), מנחה יביאו אין כתיב כאן, אלא מנחה ישיבו, אמרתי לו הוא זה הדבר הטוב, ומשמך אני דורשו, א"ל ומה אם שנתן לו מדעתו ודחק עליו שלא היה מבקש ליטול, שנאמר ויאמר עשו יש לי רב (בראשית לג ט), הוא מחזיר, דברים שנטלו מישראל באונס, על אחת כמה וכמה, באותה שעה הודיתי לו.

י׳) לא יסור שבט מיהודה, אלו סופרים שביהודה כמו מושכים בשבט סופר. ומחוקק מבין רגליו, אלו יושבי יעבץ שמורין הלכות לישראל. עד כי יבא שילה, פי' שי לו שעתידין או"ה להביא דורנות למשיח בן דוד שנאמר בעת ההיא יובל שי (ישעיהו י״ח:ז׳), ואומר מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו וגו׳ (תהילים ע״ב:י׳). ולו יקהת עמים, שעתיד להקהות שיניהם של או״ה שנאמר וישתחוו לו כל מלכים כל גוים יעבדוהו (שם), ואומר והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע, ואומר ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל. עד כי יבא שילה עד כי יבא בנו (משיח בן דוד) כמו ובשליתה. זש"ה אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות ושלשים וחמשה (בגימט׳ של״ה) רמזו יעקב אבינו בברכתו אלף והוא הכלל, והפרט הוא של״ה. וכן רמזו משה רבינו ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא [הסת״ר אסתי״ר בגימטרי'] אלף ושלש מאות ושלשים וחמש כי א׳ דאסתיר טפל כי הסתירה עיקר, ובא דניאל ופירשהו אשרי המחכה ויגיע לימים אלף ושלש מאות ול״ה, והם עידן עידנין ופלג עידן, מועד מועדים וחצי (דניאל י"ב י״ב) מספרם יהיה שלש שנים ומחצה שבהן יהיו ימי הצרה וממנו יושע, אבל התחלתם איני יודע אימתי, ועל זה נאמר פתאום יבא אל היכלו (מלאכי ג׳:א׳), זש״ה כי יבא שילה פתאום יבא. ויש לומר יקהת מלשון יקהל כענין להקת נביאים, וכן הוא אומר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה׳ ולעבדו שכם אחד (צפניה ג׳:ט׳).

ויפצר בו ויקח. חד מן דרונא אמר ליה לר' אושיעיא כל אותו הדורון שנתן אבינו יעקב לעשו עתידין מלכי אומות העולם להחזירן למלך המשיח, שנאמר מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו (תהלים עב י), יביאו לא נאמר, אלא ישיבו, א"ל מלה טבא אמרת ומשמך אמינא לה בציבורא: