Midrash su Salmi 78:60

מאדם העיר (יהושע ג׳ ט"ז) באדם כתיב, קריה היא ושמה אדם ובינה לצרתן י״ב מילין, וי״א בזכות יוסף דכתיב ביה אהל שכן באדם (תהלים ע״ח ס׳). כתיב בהמן ורב בניו (אסתר ה׳ י״א) חסר וי״ו, מלמד שהיו בניו מאתים ושמונה מנין ורב. בניהו בן יהוידע בן איש חיל (שמואל ב כ״ג:כ׳) חי כתיב, מלמד שהצדיקים נקראים חיים אפילו במיתתן. עוד מי לך פה (בראשית י״ט י״ב) עד כתיב חסר וי״ו, אמרו לו ללוט עד כאן יש לך לדבר. ויהודה עוד רד (הושע י"ב יא') חסר שהיה עד לקבלה. דמך על ראשך (שמואל ב א׳:ט״ז) דמיך כתיב יתר יו"ד, אמר לו הרבה מיתות אתה חייב. כתיב עבדו את ה׳ ביראה (תהלים ב׳ י״א), וכתיב עבדו את ה׳ בשמחה (שם ק"ו), אמרו חכמים שתהא שמח ומתפלל ויהא לבך שמח שאת עובד למקום.

הַמִּשְׁכָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כד, ה): מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב וגו', מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, זֶה אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר וְשֶׁבְּשִׁילֹה וּבְנוֹב וְגִבְעוֹן, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אַל תְּהִי קוֹרֵא מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, אֶלָּא מַשְׁכְּנוֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַמִּשְׁכָּן וּמִקְדָּשׁ יִתְמַשְׁכְּנוּ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁחָטְאוּ. מִשְׁכָּן מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, ס): וַיִּטּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם, שֶׁנִּתְמַשְׁכֵּן עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ אָדָם (יחזקאל לד, לא): צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם. הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ד, יא): שָׁפַךְ חֲרוֹן אַפּוֹ וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן, וְאוֹמֵר (נחמיה א, ז): חֲבֹל חָבַלְנוּ לָךְ, זֶה מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כב, כה): אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ. לְכָךְ נִקְרָא מִשְׁכָּן, שֶׁכָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲשׂוּ לִי מִשְׁכָּן, שֶׁאִם יֶחֶטְאוּ יְהֵא מִתְמַשְׁכֵּן עַל יְדֵיהֶם.

כי אתא רב דימי אמר רב בארבעה מקומות שרתה להן שכינה לישראל בשילה בנוב ובגבעון ובבית עולמים ובכלן לא שרתה אלא בחלק בנימין שנאמר (דברים לג יב) חופף עליו וגו׳ כל החפיפות לא יהיו אלא בחלקו של בנימין אזל אביי אמרה קמיה דרב יוסף אמר חד בר הוה ליה לכליל ולא מיתקין והכתיב (תהלים עח ס) ויטש משכן שילה אהל שכן באדם וכתיב וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר אמר רב אדא ומאי קושיא דילמא שכינה בחלק בנימין וסנהדרין בחלקו של יוסף כדרך שמצינו בבית עולמים שכינה בבנימין וסנהדרין בחלק של יהודה אמר ליה הכי השתא בשלמא התם מיקרבן נחלות אהדדי אלא הכא מי מיקרבן אין ה״נ מקרבן כדא״ר חמא בר חנינא רצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין ובה היה מזבח בנוי והיה בנימין הצדיק מצטער עליה לבולעה ה״נ רצועה היתה יוצאת מחלקו של יוסף ונכנסה לחלקו של בנימין והיינו דכתיב (יהושע טז ו) תאנת שילה. כתנאי ר״מ אומר (דברים לג יב) חופף עליו זה העוה״ז כל היום אלו ימות המשיח ובין כתפיו שכן זה העוה״ב רבי אומר חופף עליו זה מקדש ראשון כל היום זה מקדש שני ובין כתפיו שכן אלו ימות המשיח: