Bibbia Ebraica
Bibbia Ebraica

Midrash su Salmi 80:5

יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֑וֹת עַד־מָתַ֥י עָ֝שַׁ֗נְתָּ בִּתְפִלַּ֥ת עַמֶּֽךָ׃

O Eterno, Dio degli eserciti, per quanto tempo sarai arrabbiato con la preghiera del tuo popolo?

אוצר מדרשים

ואלו הן מן העתידות שנגלו לר׳ שמעון בן יוחאי כשהיה חבוי י״ג שנים במערה מפני מלכות אדום שהיו גוזרין שמד על ישראל, ועמד בתפלה ובתענית ג׳ ימים וג׳ לילות. לסוף פתח ואמר, ה׳ אלהים עד מתי עשנת בתפלת עבדך (תהילים פ׳:ה׳), ומיד נגלו לו סתומות הקץ והחתומות, והתחיל דורש ואמר כך עלתה על דעתו של הקב״ה ליתן את ישראל ביד מלכות אדום לשעבדם, והם התחילו להכריעם ולהצר להם עד שהצר להקב״ה מאד, ומפני מה הצר להקב״ה? שנאמר עמו אנכי בצרה (שם צ״א), ואומר בכל צרתם לו צר (ישעיהו ס״ג:ט׳).
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אוצר מדרשים

אלו הן הנסתרות שנגלו לרבי שמעון בן יוחי כשהיה חבוי במערה מפני קיסר מלך אדום, ועמד בתפלה ארבעים יום וארבעים לילה והתחיל כך: ה׳ אֱלֹהִים צְבָאוֹת עַד מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ (תהלים פ' ה'). מיד נגלו אליו סתרי הקץ וסתומות, והתחיל לישב ולדרוש וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי (במדבר כ״ד כ״א). כיון שראה מלכות ישמעאל שהיא באה, התחיל לומר, לא דיינו מה שעשה לנו מלכות אדום הרשעה, אלא אף מלכות ישמעאל. מיד ענה לו מטטרון שר הפנים ואמר לו, אל תירא בן אדם שאין הקב״ה מביא מלכות ישמעאל אלא כדי להושיעכם מזאת הרשעה, והוא מעמיד עליהם נביא כרצונו (ע׳ לעיל שקורא אותו איש שוטה ובעל הרוח), ויכבוש להם את הארץ, ובאים הם ויחזיקוה בגדולה, ואיבה גדולה תהיה ביניהם ובין בני עשו. ענה לו רבי שמעון ואמר, ומנין שהם ישועה לנו. אמר לו, ולא כך ישעיה הנביא אמר וְרָאָה רֶכֶב צֶמֶד פָּרָשִׁים רֶכֶב חֲמוֹר רֶכֶב גָּמָל (ישעיהו כ"א ז'), מפני מה הוא מקדים רכב חמור לרכב גמל? לא היה צריך לומר אלא רכב גמל רכב חמור, אלא כיון שהוא יוצא רוכב על גמל צמחה מלכות בידי רוכב על חמור (משיח הוא עני ורוכב על חמור - זכריה ט׳:ט׳). ד״א, רכב חמור כמו רוכב על חמור, מיכן שהם תשועה לישראל כתשועת רוכב על חמור.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מדרש תהילים

משכיל לאסף למה אלקים זנחת. זה שאמר הכתוב (ירמיה טו טו) אתה ידעת ה' זכרני ופקדני והנקם לי מרודפי אל לארך אפך תקחני. אר"י אתה ארך אפים שנאמר (שמות לד ו) אל רחום וחנון ארך אפים. ואנו קצרי רוח וילודי אשה שנאמר (איוב יד א) אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רוגז. ואם אתה בא להאריך עמנו אין בנו ממש מתים אנחנו. וכן אסף אומר למה אלקים זנחתנו עד עכשיו עשן אפך עולה לפניך. יעשן אפך בצאן מרעיתך. אמר לו מפני מה אתה מסתיר פניך ממנו כאדם שמסתיר פניו מן העשן וכן הוא אומר (תהלים פ ה) עד מתי עשנת בתפלת עמך ואיה צאן מרעיתך שאמרת (יחזקאל לד לא) ואתנה צאני צאן מרעיתי ששכחת אותה. זכור עדתך קנית קדם. מהו קדם מלמד שברא את ישראל עד שלא נברא העולם שנאמר (שם צ א-ב) מעון אתה היית לנו בדוד ודור. בטרם הרים יולדו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Versetto precedenteCapitolo completoVersetto successivo