Bibbia Ebraica
Bibbia Ebraica

Midrash su Salmi 81:2

הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים עוּזֵּ֑נוּ הָ֝רִ֗יעוּ לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃

Canta a Dio ad alta voce la nostra forza; grida all'Iddio di Giacobbe.

שיר השירים רבה

דָּבָר אַחֵר, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד, הַר שֶׁגְּלַשְׁתֶּן מִתּוֹכוֹ, עֲשִׂיתִיו גַּל וְעֵד לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֵי זֶה זֶה, אֵלּוּ הַמִּשְׁמָרוֹת, וּמָה הַגְלָשָׁה הִגְלַשְׁתֶּן מִתּוֹכוֹ, שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, מִלִּין קְצִיבִין, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה, וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמְרוֹת לְוִיָה, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַחְלָקוֹת. שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁמְשַׁמְּרִין לְיִשְׂרָאֵל. שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת, דִּתְנֵינַן תַּמָּן בִּשְׁלשָׁה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה הָיוּ כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁווֹת. וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם, דִּתְנֵינַן הָרִאשׁוֹן בְּרֹאשׁ וְרֶגֶל. כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, דִּתְנֵינַן שָׁחָה לְנַסֵּךְ הֵנִיף הַסְּגַן בַּסּוּדָר, וְהֵקִישׁ בֶּן אַרְזָא בַּצִּלְצָל. וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, זֶה הַשִּׁיר, דִּתְנֵינַן תַּמָּן הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּמִּקְדָּשׁ, בָּרִאשׁוֹן הָיוּ אוֹמְרִים (תהלים כד, א): לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, בַּשֵּׁנִי (תהלים מח, ב): גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ וגו', בַּשְּׁלִישִׁי (תהלים פב, א): אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בָּרְבִיעִי (תהלים צד, א): אֵל נְקָמוֹת ה' אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ, בַּחֲמִישִׁי (תהלים פא, ב): הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, בַּשִּׁשִּׁי (תהלים צג, א): ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, בַּשַּׁבָּת (תהלים צב, א): מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, לֶעָתִיד לָבוֹא לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מדרש תהילים

למנצח על הגתית לאסף הרנינו לאלקים עזנו. זה שאמר הכתוב (במדבר כג כא) לא הביט און ביעקב. מה ראה בלעם להזכיר ליעקב ולא לאברהם ולא ליצחק. ראה שיצא פסולת מאברהם ישמעאל וכל בני קטורה. וראה שיצא מיצחק עשו ואלופיו. אבל יעקב כולו בקדושה שנאמר (בראשית מט כח) כל אלה שבטי ישראל שנים עשר. הדא הוא דכתיב (שיר השירים ד ז) כולך יפה רעיתי ומום אין בך. לפיכך לא הזכיר אלא יעקב לבדו. הוי (במדבר כג כא) לא הביט און ביעקב. אמר אסף הואיל וכל האבות יש בהן פסולת ויעקב אין בו פסולת איני מזכיר אלא יעקב לבדו. הריעו לאלקי יעקב. דבר אחר למה הזכיר יעקב מכל האבות. שנו רבותינו במדה שאדם מודד בה מודדין לו שנאמר (ישעיה כז ח) בסאסאה בשלחה תריבנה. אין לי אלא סאה תרקב וחצי תרקב מנין שנאמר (שם ט ד) כל סאון סואן ברעש. אין לי אלא דבר שבמדה שבמנין מנין שאפילו פרוטות מצטרפות לחשבון גדול תלמוד לומר (קהלת ז כז) אחת לאחת למצוא חשבון. משל למלך שהיה לו ג' אוהבין ובקש לעשות פלטין א' קרא לאוהביו הביא הראשון אמר לו ראה המקום הזה שאני רוצה לבנות פלטין. אמר לו אוהבו זכור אני שהיה פה הר תחלה. הניח אותו ובא אצל השני ואמר לו מבקש אני לבנות לי פלטין אחד במקום הזה. אמר לו זכורני שהיה פה מתחלה שדה. הניחו גם הוא ובא אצל השלישי ואמר לו אני רוצה לבנות פלטין במקום הזה. אמר לו זכור אני שהיה פלטין מתחלה. אמר לו חייך על שמך אני קורא אותו. כך אברהם יצחק ויעקב היו אוהביו של הקב"ה. אברהם קראו הר שנאמר (בראשית כב יד) בהר ה' יראה. יצחק קראו שדה שנאמר (שם כז כז) ראה ריח בני כריח שדה. יעקב קרא אותו פלטין שנאמר (שם כח יז) אין זה כי אם בית אלקים. אמר לו הקב"ה חייך אתה קראת אותו בית עד שלא נבנה על שמך אני קורא אותו שנאמר (ישעיה ב ג) לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלקי יעקב. וכן ירמיה אומר (ירמיה ל יח) כה אמר ה' הנני שב שבות אהלי יעקב. ועוד אסף קישט את דבריו ולא הכיר בתרועה אלא ליעקב שנאמר הריעו לאלקי יעקב:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Versetto precedenteCapitolo completoVersetto successivo