Commento su Salmi 81:2

הריעו. בר"ה:

הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ: מתיב רב אחא בר הונא תמיד של ראש השנה שחרית קרב כהלכתו במוסף מהו אומר הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב וכו':
(ראש השנה ל ע"ב)

הרנינו. ראוי לכם עם ה' שתרנינו לאלהים עוזינו ותשבחו לו על הטובה שעשה לכם ביום זה כי אף על פי שיום הגאולה היה בחמשה עשר בניסן, התחלת הגאולה היתה שנחו מהעבודה הקשה אשר עבדו בה בראש השנה בהסירו מסבל שכמו הראה לנו עוזו וגבורתו שהיינו ברשות אדונים קשים וכאשר רצה האל יתעלה שמו לא היה כח ביד המצריים להעבידנו:

הנה אמרו רבותינו ז"ל גדולים צדיקים שמהפכים מדת הדין למדת רחמים ועל דרך זה יאמר הרנינו לאלהים הוא מדת הדין ושבחוהו כי הוא עוזנו ומרחמנו ואם אינכם צדיקים רק מתייחסים ליעקב אל תרנינו בקול שהוא הוראת שמחה ואיננה למחוסרי כשרון רק הריעו והכנעו לאלהי יעקב כי גם הוא אלהיכם ויכפר בעד תרועתכם והכנעתכם:

הרנינו. בפה:

עוזנו. במקצת מדוייקים נכתב בוא"ו עם דגש בזין ובלא יו"ד:

הרנינו, חג זה נבדל מכל המועדים במה שמתריעים בו בשופר, והשופר סימן חרדה תמיד, והיה דרך להריע בשופר בתענית גשמים או על כל צרה, כמ"ש במס' תענית, ובעת ההיא לא היו מנגנים ומזמרים בכלי שיר, אבל בר"ה שהלוים משוררים בבהמ"ק וגם מריעים בשופר, עד שתרועת השופר לא יחרידם כמ"ש (נחמיה ח׳:י׳) אכלו משמנים וכו' כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם, אמר הרנינו לאלהים מצד שהוא עזנו, תרננו בשיר, וגם הריעו בשופר מצד שהוא אלהי יעקב, וצוה לתקוע ביום זה, ומפרש (ג-ד) שאו זמרה ותנו תוף, לשיר בשיר, וגם תקעו בחדש שופר שבא השיר ותרועת השופר ביחד, ובאר שנמצא ביום זה ג' סימנים מובדלים, א. בחדש שהוא חג ביום שהירח מתחדש בו, ב. בכסה, שהוא יום המוכן למשפט, ג. ליום חגנו שהוקבע ליום חג ומועד:

לאלהי יעקב. אמר יעקב לפי ששבטי יעקב היו עבדים ויעקב הוא שירד עם בניו למצרים ואז הוחל שני מנין העבודה שהיו במצרים כמנין רד"ו:

עוזנו. שהוא לנו למעוז וחוזק:

הריעו. בשופר: