Midrash su Salmi 89:9

וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן (רות א, יח), אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי סִימוֹן, אוֹתוֹ הַיּוֹם קְצִיר הָעֹמֶר הָיָה, דִּתְנֵינַן תַּמָּן כָּל הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְשָׁם הָיוּ מִתְכַּנְּסוֹת, כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִקְצָר בְּעֵסֶק גָּדוֹל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אִבְצָן הָיָה מַשִֹּׂיא אֶת בְּנוֹתָיו אוֹתוֹ הַיּוֹם. רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי מְנַחֲמָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אָבִין כְּתִיב (תהלים פט, ט): ה' צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, שֶׁמּוֹצִיא דְבָרִים בְּעוֹנָתָן, אִשְׁתּוֹ שֶׁל בֹּעַז מֵתָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וְנִתְכַּנְּסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לִגְמִילוּת חֲסָדִים, וְזִיל כָּל עַמָּא לִגְמִילוּת חִסְדָּא, נִכְנְסָה רוּת עִם נָעֳמִי, וְהָיְתָה זוֹ יוֹצֵאת, וְזוֹ נִכְנְסָה. וַתֵּהוֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי, זוֹ הִיא שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ נָאִים וּנְעִימִים, לְשֶׁעָבַר הָיְתָה מְהַלֶּכֶת בְּאִיסְקַפְּטִיאוֹת שֶׁלָּהּ, וְעַכְשָׁיו הִיא מְהַלֶּכֶת יְחֵפָה, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ הֲזֹאת נָעֳמִי, לְשֶׁעָבַר הָיְתָה מְכֻסָּה בְּבִגְדֵי מֵילָתִין, וְעַכְשָׁיו הִיא מְכֻסָּה בִּסְמַרְטוּטִין, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ הֲזֹאת נָעֳמִי, לְשֶׁעָבַר הָיוּ פָּנֶיהָ מַאֲדִימוֹת מִכֹּחַ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, וְעַכְשָׁיו פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת מִן רְעָבוֹן, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ הֲזֹאת נָעֳמִי, וְאוֹמֶרֶת לָהֶן, אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא, בַּר קַפָּרָא אָמַר לְפָרָה הֶדְיוֹטִית שֶׁהֶעֱמִידוּהָ בְּעָלֶיהָ בַּשּׁוּק, אָמַר, רַדְיָנִית הִיא, וּמַשְׁוָה תְּלָמִים תְּלָמִים הִיא. אָמְרִין אִין רַדְיָנִית אִילֵין מַכּוֹתֶיהָ דְּאִית בָּהּ מָה אִינוּן. כָּךְ אָמְרָה נָעֳמִי, לָמָּה, וַה' עָנָה בִי וְשַׁדַּי הֵרַע לִי.

נורא תהלות, לא מעכשיו אלא מעולם נורא תהלות. ד"א (שמות טו יא) נורא תהלות מדת בשר ודם מוראו על הרחוקים יותר מהקרובים אבל הקב"ה אינו כן אלא מוראו על קרוביו יותר מרחוקיו שנאמר (ויקרא י ג) בקרובי אקדש ואומר (תהלים נ ג) וסביביו נשערה מאד. ואומר (תהלים פט ח) אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו. ואומר (תהלים פט ט) ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין יה ואמונתך סביבותיך מדת בשר ודם עושה פועל אצל בעל הבית חורש עמו וזורע עמו ומנכש עמו מעדר עמו מטבע אחד הוא נותן לו והולך אבל הקב"ה אינו כן אדם תאב לבנים נותן לו שנ' (תהלים קכז ג) הנה נחלת ה' בנים, תאב לחכמה ונותן לו שנ' (משלי ב ו) כי ה' יתן חכמה, תאב לנכסים נותן לו שנ' (דברי הימים א כט יב) והעושר והכבוד מלפניך, מדת בשר ודם כשהוא בונה בונה את התחתון ואחר כך בונה את העליון אבל הקב"ה בונה את העליון ואחר כך בונה את התחתון שנאמר (בראשית א א) בראשית ברא אלהים את השמים ואחר כך ואת הארץ, מדת בשר ודם כשהוא מקרה מקרה בעצים ובאבנים ובעפר שמא במים והקב"ה מקרה עולמו במים שנ' (תהלים קד ג) המקרה במים עליותיו וגו'. מדת בשר ודם אינו יכול לצור צורה במים אבל הקב"ה צר צורה במים שנ' (בראשית א כ) ויאמר אלהים ישרצו המים, מדת בשר ודם אינו יכול לצור צורה בעפר והקב"ה צר צורה בעפר שנ' (תהלים קלט טו) לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רוקמתי בתחתיות ארץ. מדת בשר ודם כשהוא בא לצור צורה מתחיל בראשה או באחד מאיבריה ואחר כך גומרה אבל הקב"ה צר צורה כולה כאחת שנ' (ירמיה י טז) כי יוצר הכל הוא ואומר (שמואל א ב ב) ואין צור כאלהינו. אין צייר כאלהינו, מדת בשר ודם הולך אצל עושה צלמים ואומר לו עשה לי צורתו של אבא והלא אומר לו יבא אביך ויעמוד לפני או הבא לי אקונין שלו ואעשה צורתו אבל הקב"ה אינו כן נותן לאדם בן מטפה של מים ודומה לצורת אביו:

אוֹמְרִין שֶׁהוּא רַחֲמָנִי, הוּא יוֹתֵר, כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱלֹהֶיךָ (דברים ד, לא), רַחוּם וְחַנּוּן ה' (תהלים קג, ח), טוֹב ה' לַכֹּל (תהלים קמה, ט), לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת (דניאל ט, ט). אוֹמְרִים שֶׁהוּא דַּיַּן אֱמֶת, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא (דברים א, יז), אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט (תהלים פב, א). וְאוֹמֵר: הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט (דברים לב, ד). אוֹמְרִים שֶׁהוּא נֶאֱמָן, הוּא יוֹתֵר, הָאֵל הַנֶּאֱמָן (דברים ז, ט). אֵל אֱמוּנָה (דברים לב, ד). אוֹמְרִים שֶׁהוּא מְשֻׁבָּח, הוּא יוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' (תהלים פט, ז). וְאוֹמֵר: חֲסִין יָהּ (תהלים פט, ט). ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת (תהלים פד, ט), בְּתוֹךְ צָבָא שֶׁלּוֹ. וְאוֹמֵר: אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי (תהלים פו, ח). וְאוֹמֵר: דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז, יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב, שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ (שה״‎ש ה, י-טו).