Parshanut su Isaia סו:20
וְהֵבִ֣יאוּ אֶת־כָּל־אֲחֵיכֶ֣ם מִכָּל־הַגּוֹיִ֣ם ׀ מִנְחָ֣ה ׀ לַֽיהוָ֡ה בַּסּוּסִ֡ים וּ֠בָרֶכֶב וּבַצַּבִּ֨ים וּבַפְּרָדִ֜ים וּבַכִּרְכָּר֗וֹת עַ֣ל הַ֥ר קָדְשִׁ֛י יְרוּשָׁלִַ֖ם אָמַ֣ר יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֣ר יָבִיאוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־הַמִּנְחָ֛ה בִּכְלִ֥י טָה֖וֹר בֵּ֥ית יְהוָֽה׃
E porteranno tutti i tuoi fratelli da tutte le nazioni per un'offerta all'Eterno, sui cavalli e sui carri, e sugli installatori, e sui muli e sulle bestie rapide, sul mio santo monte Gerusalemme, dice l'Eterno, come dice l'Eterno: i figli d'Israele portano la loro offerta in una nave pulita nella casa dell'Eterno.
משך חכמה
מנחה לד' ובפרדים הנה לאסי הבבלי. דסבר בתוספתא דכלאים, דאסור לרכוב על הפרדה משום כלאים על כרחו צ"ל דכאן אמר שהצבים והכרכרות יהיו אסורים להם הפרדים ובני ישראל ישבו בצבים (המה העגלות המקורות) והכרכרות, והיושב בקרון חכמים פוטרין דלא עבדי מעשה והנכרי המנהיג אינו מצוה על הכלאים ופריך עלי' מדוד והרכבתם על הפרדה יעו"ש, וזה ברור.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
משך חכמה
את המנחה בכלי טהור בית ד', היינו שמביאין בכלי כסף וזהב הראוי לכלי שרת (סוטה דף י"ד) ומתנדבים גם הכלים וקדושים ומתקדשים כאחד (ירושלמי פ"ג ה"י כאחת הן קדושים ומתקדשים), כן גם את הסוסים, הצבים והכרכרות יתנו מנחה לבית ישראל, ופשוט.
Ask RabbiBookmarkShareCopy