Quotation_auto su Isaia 40:16

וסמך לכאן פרשת הקרבנות. לרמוז כי בסבת עשיית המצות ינצחו המלחמות ולא מצד הגבורה. ולפי שאמר קרבני לחמי ולבנון אין די בער. אמר שנים ליום עולה תמיד. כי איני שואל מכם כפי כחי אלא כפי כחכם. בענין שבזה תזכו ליום הדין. וזהו מאמרם ז"ל שנים ליום בשביל היום ב' פרקליטים ליום. כענין שנאמר והיו לי ליום אשר אני עושה סגולה. ובזה רמוז יום מלחמת גוג ומגוג ודינה של גהינם וחבלו של משיח. כמוזכר בשבת כתיב הכא יום וכתיב התם יום עברה היום ההוא. וכתיב בגוג ומגוג לפני יום בא גוג. בענין שהקרבנות יש בהם נצחון המלחמות. ונצחון יום הדין. וזהו שנים ליום עולה תמיד. וכן הזכיר קרבנות שבת ור"ח. ובכולם הזכיר שעיר אחד. זולתי בשבת שאין בו שעיר ולא חטאת לפי שכולו מנוחה. ובראש חדש כתב בו שעיר עזים אחד לחטאת לה'. לפי שיש בו חטאת בחסרון הלבנה. וכן כתב בו לה' מה שלא הזכיר בכולם. לפי שחסרון הלבנה הוא דבר סתר. הוא ראוי לה' ולא לאחר. ובו תלוי גלות ישראל וגאולתם. וזהו שאמרו הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח וכבר פירשתי אותו. ובפסח כתיב שעיר חטאת אחד לכפר עליכם. לפי שהם ימי שמחה ומתוך השמחה חוטאים. לזה אמר שעיר חטאת אחד. אבל ביוה"כ לא כתיב אלא שעיר עזים אחד לכפר עליכם. ולא כתיב חטאת לפי שהתורה מכפרת ואין שם חטא. אבל בראש השנה לפי שהוא יום הדין ובו נזכרים העוונות. אמר שעיר עזים אחד חטאת. וכן ביום הכיפורים כתב שעיר עזים אחד חטאת. לפי שבו כפרת העוונות. ולא אמר לכפר עליכם כמו באחרים. לפי שאמר מלבד חטאת הכפורים. אבל ברגל שמונת ימי החג לפי שיש בהם ריבוי שמחה. אמר בכולם שעיר חטאת או שעיר עזים אחד חטאת. והנה בענין השעירים של אלו הימים תמצא שינוי. כי ביום הראשון כתב שעיר עזים אחד חטאת. ובשני ג"כ כתב ושעיר אחד חטאת. ובשלישי כתב ושעיר חטאת אחד ולא כתב עזים. וברביעי כתב ושעיר עזים אחד חטאת. ובחמישי ובששי ובשביעי ובשמיני כתב שעיר חטאת אחד. ולא כתב שעיר עזים:

לפי שהוא אומר והבאתם שמה עולותיכם וגו' ובכורות בקרכם וצאנכם. שומע אני אפילו הוא במקום רחוק יהיה חובה עליו להביאו לבית הבחירה תלמוד לומר באדם ובבהמה. הקיש בכור בהמה לבכור אדם. מה בכור אדם אתה רשאי ליתנו לכהן בכל מקום שירצה אף בכור בהמה אתה רשאי ליתנו לכהן בכל מקום שירצה. מה בכור אדם אתה מטפל בו שלשים יום. אף בכור בהמה אתה מטפל בו שלשים יום. לי הוא למה נאמר. לפי שהוא אומר הזכר תקדיש לה' אלהיך הקדישו כדי שתקבל שכר או אם הקדשתו יהא מוקדש ואם לאו אינו מוקדש תלמוד לומר לי הוא מכל מקום. הא מה תלמוד לומר תקדיש שתקבל שכר. כיוצא בו אתה אומר ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר למה נאמר והרי כבר נאמר ולבנון אין די בער הא מה תלמוד לומר ובער עליה הכהן כדי שתקבל שכר:

כיוצא בו אתה אומר את הכבש אחד תעשה בבקר למה נאמר. והרי כבר נאמר וחיתו אין די עולה הא מה תלמוד לומר את הכבש אחד שתקבל שכר. כיוצא בו ועשו לי מקדש התקבל שכר. כבר שבתו תלמידים ביבנה ולא שבת שם רבי יהושע. וכשבאו התלמידים אצלו אמר להם מה דבר חדש היה לכם ביבנה. אמרו לו אחריך רבי. אמר להם מי שבת שם. אמרו לו ר' אלעזר בן עזריה. אמר להם אי אפשר ששבת שם ר' אלעזר בן עזריה ולא חדש לכם דבר. אמרו לו רבי כלל זה דרש אתם נצבים היום כלכם וגו' טפכם נשיכם וכי טף זה יודע להבין בין טוב לרע אלא ליתן שכר בנים לאבות לרבות שכר עושי רצונו לקיים מה שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. אמר להם אין זה דבר חדש והלא אני כבן שמונים שנה ולא זכיתי לדבר זה בלתי היום אשריך אברהם אבינו שרבי אלעזר בן עזריה יצא מחלציך. אין הדור יתום שר' אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו. אמרו לו עוד כלל אחד דרש לכן הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל וגו' משלו משל למה הדבר דומה לאחד שהיה מתאוה לבנים נולדה לו בת היה נודר בחיי הבת נולד לו בן הניח את הבת והיה נודר בחיי הבן. ר' שמעון בן יוחאי אומר למה הדבר דומה לאחד שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב ניצל ממנו היה מתנה נסים שנעשו לו בזאב חזר ופגע בו ארי והניח נסים שנעשו לו בזאב והיה מתנה נסים שנעשו לו בארי. כיוצא בו דרש ויקרא את שם המקום ההוא בית אל עבר שם הראשון ונתקיים שם השני: