Quotation_auto su Salmi 31:6

ובמדרש אמרו ויקרא את שמו נח הקב"ה קרא שמו נח על שם העתיד לפי שבחטא אדם הראשון היה העולם רופף כאלו לא היה לו קיום והיה קרוב ליחרב ולכן אמר זה ינחמנו ממעשינו שעשינו במעשה בראשית כענין שבזה יתקיים העולם כדכתיב וצדיק יסוד עולם. וכן אמר זה ינחמנו ממעשינו על דור המבול שנחרב העולם במים ובשביל נח שם לעולם שארית כדכתיב ונח מצא חן בעיני ה'. וכן מעצבון ידינו לפי שהקב"ה כביכול הוא עצב באבידת עולמו כמו שאמר למטה וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו. וז"ש כאן זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה' כדכתיב והנני משחיתם את הארץ. ולפי שלידת נח היה אות על דור המבול תמצא שכתוב בלמך ויהי כל ימי למך ובכולם כתיב ויהיו כל ימי קינן לפי שכל מקום שנאמר ויהי הוא לשון צער כמוזכר בדבריהם. וכאן כתיב בו ויהי ולא ויהיו להורות על שלימותו ועל צדקתו שהיו כל ימיו כיום אחד והיו חייו חיים אמתיים בלי שום שינוי כאלו לא היה אלא יום אחד בלבד. וכן שהעמיד בן צדיק שהעמיד העולם. ולכן תמצא שכתוב מיד ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת שהעמיד ג' בנים כעין שלשה יסודות שבהם העולם עומד והם על הדין ועל האמת ועל השלום. וכנגד אלו השלשה היו בניו שם חם ויפת. על הדין כנגד חם שהיה חם ואדום אחוז במדת הדין הקשה. ועל האמת כנגד יפת כי יופי הדבר ונעימותו הוא מצד האמת. וזהו כן דברת יפה דברת ובזמנו דברת אמת שלא אוסיף עוד ראות פניך. וכן תמצא שאמרו במדרש הנעלם כי בק"ש יש רמ"ח תיבות וחסרו להשלים רמ"ח שלשה תיבות. ואמרו כי לכן חוזר החזן ה' אלהיכם אמת להשלים אלו השלשה תיבות. ומי שלא שמעם מן החזן קרא עליו מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות. ואמרו שם מאי תקנתיה ליעיין בט"ו ווי"ן שיש באמת ויציב עד ויפה הדבר הזה. ונראה לי הטעם בזה לפי שהם ט"ו כנגד שם י"ה שעולה ט"ו שהוא כמו שם שלם. והוא להשלים ה' אלהיכם אמת שהוא כמו דבר אחד כדכתיב וה' אלקיכם אמת והאמת הוא אלקינו (והאמת הוא אתה) ולכן סדרו בכאן חמשה עשר ווי"ן כנגד שם ה' שהוא ה' אלהיכם אמת והחמשה ווי"ן הראשונים הם כנגד ה'. והאמצעיים כנגד אלקיכם. והאחרונים כנגד אמת. וזהו סידורן. ויציב ונכון וקיים וישר ונאמן כנגד השם הראשון של ה' כמוזכר בדבריהם אני ה' נאמן לשלם שכר. ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא כנגד אלקיכם כי שם אלקים הוא נורא מאד לפי שהוא דין וזהו מי כמוך באלים ה' נורא תהלות. וכן מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים. ואדיר ומתוקן ומקובל וטוב ויפה כנגד אמת. כי יופי הדבר הוא האמת כמו שכתבנו בענין שהמכוין באלו הט"ו ווי"ן הוא כאלו אמר ה' אלקיכם אמת וחסרון לא יוכל להמנות אבל בלילה לא אמרו מאי תקנתיה לפי שתפלת ערבית רשות. ועוד כי בפסוקים יש פדית אותי ה' אל אמת. שהוא כנגד ה' אלקיכם אמת. ואם כן יפה נאמר כי יפת הוא כנגד אמת. ועל השלום הוא כנגד שם כי שם הוא מלך שלם והוא החזיק בתורת ה' שנקראת שלום דכתיב ה' יברך את עמו בשלום. ולכן אמר בסוף המבול שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ. ולפי שהם קיום העולם מצד נח הצדיק היו שלשה עמודים שהעולם עומד עליהם והם שם וחם ויפת. והם הדין והאמת והשלום והם אמת ומשפט שלום וכו'. והם יותר מסודרים בסדר הפסוק שהמשפט באמצע והרחמים מצדדיו שלא יצא לקטרג בעולם. וזהו סדר הפסוק שם וחם ויפת. חם באמצע שהוא הדין אלא שבמשנה לקח הדין בראשונה לפי שהוא יותר צריך לעולם שאלמלא מוראה איש את רעהו וכו':

נטית ימינך מגיד שכל הנפשות בכף הקב"ה שנאמר אשר בידו נפש כל חי בידך אפקיד רוחי. תבלעמו ארץ באיזה זכות נתן להם המקום קבורה בזכות שאמרו ה' הצדיק. אמר להם המקום אתם צדקתם עליכם את הדין אף אני לא אקפח שכרכם ואתן לכם מקום קבורה שנאמר נטית ימינך.

כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. הרי אתה מחזר מנחש ומקסם באיזה מקום (תשלוט) [יכשלו] בהם והם אינם [עושין] כן אלא כשהן צריכים להלחם עומד כהן גדול ולובש אורים ותומים ונשאלין בהם וכל הגוים מקסמים ומנחשים ואלו אובדין אותם בתשובה ומבטלין קסמיהם דכתיב מפר אותות בדים וקוסמים יהולל. כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל ראה עינו שישראל יושבין לפני הקב"ה כתלמיד לפני רבו ומבררים כל פרשה ופרשה למה נכתבה, וכן הוא אומר כי ליושבים לפני ה' יהיה סחרה ואתננה ואומר ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך, ומלאכי השרת שואלים אותם מה הורה לכם הקב"ה לפי שאינן יכולין ליכנס למחיצתן שנאמר כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל. הן עם כלביא יקום אין אומה בעולם כיוצא בהם, הרי הם ישנים מן התורה ומן המצות, עמדו משנתן עומדין כאריות חוטפין קריאת שמע וממליכין להקב"ה נעשין כאריות, מפליגין לדרך ארץ למשא ומתן, אם נתקל אחד מהם או אם מחבלין באין ליגע באחד מהם ממליך להקב"ה ונצול. לא ישכב ומלחשים אחריו ברוך שם כבוד מלכות לעולם ועד והוא נסמך בקריאת שמע משומרי היום לשומרי הלילה, וכשבא לישן מפקיד רוחו לפני הקב"ה שנאמר בידך אפקיד רוחי, וכשנעור משנתו ממליך להקב"ה, שומרי הלילה מוסרין אותו לשומרי היום שנאמר נפשי לה' משומרים לבקר, אמר בלעם איזו אומה כאומה זו. ודם חללים ישתה נתנבא שאין משה שוכב עד שיתן נקמה בו ובחמשת מלכי מדין שנאמר לא ישכב עד יאכל טרף זה בלעם. ודם חללים ישתה נתנבא שאין משה שוכב עד שיתן נקמה בו ובחמשת מלכי מדין שנאמר לא ישכב עד יאכל טרף זה בלעם. ודם חללים ישתה זה חמשת מלכי מדין דכתיב הרגו על חלליהם. אמר משה להם לישראל בלעם הרשע עושה לכם כשפים ומפריח לחמשת המלכים ופורח ומפריח אותם הראו לו את הציץ ששמו של הקב"ה גלוף עליו והן נופלין לפניהם, תדע שכן כתיב וכלי הקדש זה הציץ שנאמר קדש לה' וכתיב ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם ואת בלעם בן בעור מה בקש אותו רשע עם מלכי מדין לא כן כתיב וילך וישב למקומו, אלא כששמע שנפלו בעצתו עשרים וארבעה אלף חזר ליטול שכרו, לכך כתיב ואת בלעם בן בעור וגו' עם חמשת מלכי מדין. מאי שנא דם חללים דמכשיר דכתיב דם חללים ישתה דם שחיטה נמי כתיב על הארץ תשפכנו כמים, ההוא למישרי דמן דפסולי המוקדשין הוא דאתא, סלקא דעתך אמינא הואיל ואסורין בגיזה ועבודה זמן נמי ליבעי קבועה קא משמע לן, תנא דבי רבי ישמעאל ודם חללים ישתה פרט לדם קילוח שאינו מכשיר את הזרעים: