Bibbia Ebraica
Bibbia Ebraica

Quotation_auto su Salmi 75:8

כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים שֹׁפֵ֑ט זֶ֥ה יַ֝שְׁפִּ֗יל וְזֶ֣ה יָרִֽים׃

Perché Dio è giudice; Ne abbassa uno e ne solleva un altro.

צרור המור על התורה

או שיאמר והם תוכו לרגליך. לפי שאו"ה לא רצו לקבל התורה מצד העונשים והאזהרות התלויות בה. לפי שלמדו מעשו אביהם שאמר אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה. אחר שבה תלויין עונשין ואזהרות. כאותה ששנינו ואלו הן שבמיתה פרועי הראש וכו'. אבל ישראל אע"פ שידעו כל זה. תוכו לרגליך והוכו ונדכאו תחת רגליך. וקבלו עליהם עונשים ואזהרות. ושמעו קול מוריהם נוגשי פרעה ושוטריהם. כאותה ששנינו רשב"י אומר שלשה מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכולן לא נתנו אלא על ידי ייסורין. ואלו הן תורה וא"י ועוה"ב. וזהו תוכו לרגליך לקבל דברותיך. ומה אומרים תורה צוה לנו משה. ואם לאו מורשה קהלת יעקב. כי מכאן נמשכו רש ועושר כאומרו ה' מוריש ומעשיר. ואמר זה ישפיל וזה ירים. וזהו כאשר ירים משה וגו' כמאמרם ז"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

רבי יעקב פתח דרך עצל כמשוכת חדק זה עשו הרשע. דהוה דמי להדא סיכתא דאת מפשר לה מן הכא והיא מתעריא מן הכא כך הוא עשו הרשע מתהפך אייתי גולגלתיך אייתי דימוסיך אייתי ארנונך. לית ליה קניס ליה ומומי ליה. ואורח ישרים סלולה זה הקב"ה שכתוב בו כי ישרים דרכי ה' שהכשיר לשונו למשה ואמר כי תשא. רבי יוחנן פתח וישח אדם וישפל איש וישח אדם אלו ישראל דכתיב בהן ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם. וישפל איש זה משה דכתיב ביה והאיש משה ענו מאד. אמר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם יודע אני ששחו ישראל לעגל והושפלתי אני ואל תשא להם. כי תשא וגו' זה שאמר הכתוב כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים. רבי יונה פתר קריא בישראל בלשון זה הושפלו כי זה משה האיש. ובלשון זה הוגבהו זה יתנו כל העובר. צדקה תרומם גוי בנדבה שהביאו ישראל למלאכת המשכן ניתן להם תלוי ראש על ידי משה ואמר כי תשא את ראש. רבי אליעזר בשם רבי יוסי בן זימרא אמר כל זמן שנמנו ישראל לצורך לא חסרו שלא לצורך חסרו ואיזה זמן נמנו לצורך בימי משה ושלא לצורך בימי דוד. רבי שמואל בר נחמן אמר בשם רבי יונתן ונתנו איש כפר נפשו בימי משה, ולא יהיה בהם נגף בימי דוד. כל העובר על הפקודים בימה של עץ היתה נתונה בעזרה לא היה עובר לפנים הימנה אלא מבן עשרים שנה ומעלה. רבי יהודה אומר כל דעבר בימא יתן. ורבי נחמיה אמר כל דעבר על סכומיא יתן, שלש תרומות כתוב כאן (כתוב בויקחו לי תרומה). אמר רבי יהודה העיד בן בוכרי ביבנה כל כהן ששוקל אינו חוטא אמר ליה רבן יוחנן בן זכאי (לאביי) [לא כי] אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל הואיל ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו היאך נאכלין מאי טעמא דרבי יוחנן בן זכאי זה יתנו שנים עשר שבטים יתנו. לבן בוכרי כיון דמתחלה לא מיחייב לאתויי כי מייתי נמי חוטא הוא דקא אייתי חולין בעזרה, דמייתי ומסרן לצבור, כך משיבין חכמים לרבי יהודה מנחת יחיד קרבה כליל ואין מנחת צבור קרבה כליל כיון שנמסרה לצבור כמו שהיא נדבת צבור. כתיב כל העובר על הפקודים רבי יהודה דאמר כל דעבר בימא יתן מסייע לרבי יוחנן בן זכאי, ורבי נחמיה דאמר כל דעבר כל פקודיא יתן מסייע לבן בוכרי. אמר רבי מאיר כמין מטבע אש הוציא הקב"ה מתחת כסא הכבוד שלו והראהו למשה ואמר לו זה יתנו כזה יתנו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

זה קרבן אהרן ובניו. זש"ה כי אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים וגו'. רבנן פתרין קרא באהרן בלשון זה הושפל ובלשון זה הוגבה. בלשון זה הושפל ואשליכהו באש ויצא העגל הזה ובלשון זה הוגבה זה קרבן אהרן ובניו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Versetto precedenteCapitolo completoVersetto successivo