Riferimento su Isaia 64:5

‎שן רעה ורגל מועדת (משלי כה, יט), השוו הפותרים 'מועדת' ללא מעדו קרסולי (תהלים יח, לז), ולא תמעד אשריו (שם לז, לא), ומתניהם תמיד המעד (שם סט, כד), סברו כי הם המלים האלה מגזרה אחת הם, ואפס כי המלים לא נראים כן, כי המ"ם אשר במועדת איננו יסוד, כי אלו היה מגזרת מעדו קרסלי, היה על המחוקק להכפיל המ"ם ולחקות רגל ממֻעדת כיתר המלים, ועתה הואיל ואין המ"ם יסוד במלה ראוי להיות גזרתה ממעדה בגד ביום קרה (משלי כה, כ), וכמהו וכבגד ערים כל צדקתינו (ישעיהו סד, ה), פתרונו כבגד המוסר אשר איננו ראוי לגעת בו.

‎הרביעי, מעדה בגד ביום קרה (משלי כה, כ), שן רעה ורגל מועדת (שם כה, יט), וכבגד עדים כל צדקתינו (ישעיהו סד, ה), מלכותא עדת מנך (דניאל ד, כח), העדיו שלטנהון (שם ז, יב), די לא תעדה (שם ו, ט), לא עדה עליו שחל (איוב כח, ח), מהעדה מלכין ומהקים מלכין (דניאל ב, כא), כמו [נ"וו כלומר] מעביר מלכים ומקים מלכים, ענין אחד להם.

‎כגר כאזרח (ויקרא כד טו), כעבד כאדוניו (ישעיה כד ב). וחלופם, כגן יי' בארץ מצרים (בראשית יג י). וחלופם, כשכב אדני המלך (מ"א א כא), כשמע עשו (בראשית כו לד). וחלופם, כדבר אפרים רתת (הושע יג א), ככלות שלמה (מ״א ה נד). וחלופם, ונבל כעלה כלנו (ישעיה סד ה), כי כחציר מהרה ימלו (תהלים לו ב), וכענן חטאתיך (ישעיה מד כב). וחלופם, כמנור אורגים (ש"א יז ו), כצרור אבן במרגמה (משלי כו ח).