Riferimento su Salmi 56:2

‎השני, הוה על הוה (יחזקאל ז, כו), והותי במאזנים ישאו יחד (איוב ו, כ), עד יעבר הוות (תהלים נו, ב), הוות תחשב לשונך (שם נב, ד), יתכן להיות לשון שבירה, וינטה עמהם נהייתי ונחליתי (דניאל ח, כז), ושנתו נהיתה עליו (שם ב, א). ואם בא הפותר המדקדק לחקוק [נ"וול דקדק] בהיו בן שאול להוציאו מענין [נ"וו מכלל] הויה להחבירו [נוו"ל ולהביאו] עם אלה על דבר הלמד הנגרע מהמלה כי יאמר היה ראוי להכתב היו לבן שאול, ועתה הואיל ואיננו כן כי אם בן שאול יתכן להיות מגזרת נהייתי ונחליתי, ושנתי נהיתה עליו, ויהי פתרונו השמו [נ"וו המיתו] בן שאול ויש עליו עזר מעט באיכות [נ"ה בהורות, ונו"ל באודות] הענין, ונמצא הפותר לא גורע ולא מוסיף. אבל יש להשיב, יש בתורה מלים נדברים בלשון ערומים שלומי ענין מעוטי מלים גרועי אותיות אבל גריעה אשר איננו גרעון, ויש ענינים אשר אמורים בלשון ערומים אשר במזער מלים תשלם מהותם, כי מפני חרוד המסדר רומז ודולג, ומאודות הענין יודע מגרע המלה. גם אלה לחכמים יש בתורה ענינים אמורים בלשון רבוי, ומלים נשנים ונכפלים, והיה די בקצות המלים, כה יקרה לענינים ולמלים ולפסוקים ולאותיות אלה המלים הנדברים בלשון ערומים שלומי ענין מעוטי אותיות, ושני אנשים שרי גדודים היו בן שאול, היה ראוי להכתב לבן שאול, אבל יוצא בלשון ואין גריעתו גרעון, וכמהו: ותקח האשה בית פרעה (בראשית יב, טו) היה ראוי להכתב לבית פרעה, וכמהו למועד אשר שמואל (ש"א יג, ח) היה ראוי להכתב לשמואל, וכמהו השלום אביכם הזקן (בראשית מג, כז) היה ראוי להכתב לאביכם, וכמהו בענין אחר והקל נשמע בית פרעה (שם מה, טז) היה ראוי להכתב בבית פרעה, וכמהו הנה הוא בית מכיר (ש"ב ט, ד), וכמהו אשר עשה המלך שלמה בית יי' (מ"א ז, נא), וכמהו ובית זונה יתגדדו (ירמיהו ה, ז), וכמהו והמלך יושב בית החרף (שם לו, כב), וכמהו למה אשכל גם שניכם יום אחד (בראשית כז, מה), היה ראוי להכתב ביום אחד.

‎השלישי, לחם את לחמי (תהלים לה, א), כיום הלחמו ביום קרב (זכריה יד, ג), אז לחם שערים (שופטים ה, ח), לחם יחלצני (תהלים נו, ב), לשון מלחמה הם.