Responsa su Salmi 22:44

והשיבו והימים האלה נזכרים ונעשים מה עשיה ביחיד אף זכירה ביחיד, וכן אמרו קריאתה זו הילולא מה הלל בזמנו ביחיד אף מגילה בזמנה ביחיד, וכ"כ אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומי' לי לשון יחיד, וכ"כ זה אלי ואנוהו בל"י. ואחר שעה השיבו, ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי וכו' ויאמרו ראה ראינו כי היה ה' עמך וכו' ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך ד' ונא' תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך, כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי, כ"ז השיבו לי באמת על החלום כאשר כתבתי:

ולענ"ד יש להשיב על זה דאף דסברת מהרי"ק סברא גדולה היא דגם אם לא מעלה בד' רק שמעלה בבעלה אסורה לענ"ד לא שיך זה רק בזינתה ברצון ונתכוונה להנאתה אלא שלא ידעה שאיסור הוא שמכ"מ נתכוונה למעול בבעלה אבל בזינתה לשם מצו' שכוונתה רק לשם שמים היאך יקרא זה שמעלה בבעלה ודיותר יקשה גבי מרדכי שהוה בעצמו צו' לה לבא אל המלך נגד רצונה והיאך תחשב שמעלה בו מעל גם כבר הקשו המהרש"א והרי"ף בע"י סתירה בדברי אסתר דלמרדכי אמרה ועכשיו ברצון ושם במגילה אמרינן א"ר לוי כיון שהגיע לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה אמרה אלי אלי למה עזבתני שמא אתה דן על שוגג כמזיד ואונס כרצון ופי' רש"י אע"פ שאני בא אליו מאלי אונס הוא הרי שהיא בעצמה קראה עצמה אונס.