Talmud su Isaia סו:26

תַּנִּי לֹא יַעֲמוֹד אָדָם וְיִתְפַּלֵּל לֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִין אֶלָּא מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה וְכֵן אַל יִפָּטֵר אָדָם מִתּוֹךְ חֲבֵירוֹ לֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִין אֶלָּא מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּנְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ חוֹתְמִין אֶת דִּבְרֵיהֶן בְּדִבְרֵי שֶׁבַח וּבְדִבְרֵי נְחָמָה. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר חוּץ מִיִּרְמְיָהוּ שֶׁחָתַם בְּדִבְרֵי תוֹכָחוֹת. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹחָנָן עוֹד הוּא בְּדִבְרֵי נְחָמוֹת חָתַם וְאָמַר כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל. לְפִי שֶׁהָיָה יִרְמְיָה חוֹזֵר וּמִתְנַבֵּא עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. יָכוֹל בְּחוּרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָתַם. תַּלְמוּד לוֹמַר עַד הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָה בְּמַפּוֹלֶת שֶׁל מַחֲרִיבָיו חָתַם. לֹא חָתַם בְּדִבְרֵי תוֹכָחוֹת. וְהָ‍ֽכְתִיב וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל־בָּשָׂר. בַּגּוֹיִים הִיא עֲסִיקִינָן. וְהָ‍ֽכְתִיב כִּי מָאוֹס מְאַסְתָּנוּ. הֲשִׁיבֵנוּ תַחַת כִּי מָאוֹס מְאַסְתָּנוּ. אַף אֱלִיָּהוּ לֹא נִפְטַר מֵאֱלִישָׁע אֶלָּא מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה. וַיְהִי הֵמָּה הוֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר. בְּמַה הָיוּ עוֹסְקִין רִבִי אַחֲוָה בְּרִבִּי זְעִירָא אָמַר בְּקִרְיַת שְׁמַע הָיוּ עוֹסְקִין. הֵיךְ מַה דְּאָמַר אָמַר וְדִבַּרְתָּ בָּם. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי אָמַר בִּבְרִיאַת עוֹלָם הָיוּ עוֹסְקִין. הֵיךְ מַה דְּאָמַר בִּדְבַר ײ֨ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. רִבִּי יוּדָן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַיְבוּ אָמַר בְּנֶחָמוֹת יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ עוֹסְקִין. כְּמַה דְאָמַר דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַיִם. וְרַבָּנָן אָ‍ֽמְרִין בַּמֶּרְכָּבָה הָיוּ עוֹסְקִין. הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וגוֹ׳.

רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא הַמִּתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּאִילּוּ מַקְרִיב מִנְחָה טְהוֹרָה. מַה טַעַם כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית ײ֨. רִבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ דִּרְשׁוּ אֶת ײ֨ בְּהִמָּ‍ֽצְאוֹ. אֵיכַן הוּא מָצוּי. בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. קְרָאוּהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב. אֵיכַן הוּא קָרוֹב. בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶּׁאֱלֹהֵיהֶן עוֹמֵד עַל גַּבָּן. מַאי טַעְמָא אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְפּוֹט.

בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. שָׁמַיִם נִבְרְאוּ תְחִילָּה וְאַחַרְכָּךְ הָאָרֶץ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. הָאָרֶץ נִבְרֵאת תְּחִילָּה וְאַחַרְכָּךְ הַשָּׁמַיִם. אֵילּוּ מֵבִיאֵין טַעַם לְדִבְרֵיהֶן וְאֵילּוּ מֵבִיאֵין טַעַם לְדִבְרֵיהֶן. מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַיִ֭ם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ. לַמֶּלֶךְ שֶׁעָשָׂה כִסֵּא. מִשֶׁעֲשָׂאוֹ עֶשָׂה אֻפֳּיפוֹדִיֹן שֶׁלּוֹ. הַשָּׁמַ֣יִם כִּסְאִ֔י וְהָאָרֶ֭ץ הֲדוֹם רַגְלָי֑. מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל. בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת י֙י אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃ לַמֶּלֶךְ שֶׁעָשָׂה פַּלָטִין. מִשֶׁבָּנָה אֶת הַתַּחְתּוֹנִים עָשָׂה אֶת הָעֶלְיוֹנִים. אַף־יָדִי֙ יָ֣סְדָה אֶ֔רֶץ וִֽימִינִי֭ טִיפְּחָה שָׁמָ֑יִם. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. וְדָא מְסַייְעָה לבֵית הִלֵּל. לְ֭פָנִים הָאָ֣רֶץ יָסַ֑דְתָּ וּֽמַֽעֲשֵׂה֭ יָדֶ֣יךָ שָׁמָֽיִם׃ אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מִמָּקוֹם שֶׁבֵּית שַׁמַּי מֵבִיאֵין טַעַם לְדִבְרֵיהֶן מִשָּׁם בֵּית הִלֵּל מְסַלְּקִין לוֹן. מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַיִ֭ם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ. מִשָּׁם בֵּית הִלֵּל מְסַלְּקִין לוֹן. וְהָאָ֗רֶץ הָֽיְתָ֥ה. כְּבָר הָֽיְתָה. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם חֲכָמִים. אִם לְבִירְייָה שָׁמַיִם קָֽדְמוּ. וְאִם לְשִׁכְלוּל הָאָרֶץ קָֽדְמָה. אִם לְבִירְייָה שָׁמַיִם קָֽדְמוּ. בְּרֵאֹשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים וגו׳. אִם לְשִׁכְלוּל הָאָרֶץ קָֽדְמָה. בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת י֙י אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃ שָׁמַיִם בָּרִאשׁוֹן כְּבֵית שַׁמַּי עָשָׂה שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְעָשׂוּ תוֹלְדוֹת רִאשׁוֹן וְשֵׁינִי וּשְׁלִישִׁי. בָּרְבִיעִי יְהִ֤י מְאוֹרוֹת. יָם בַּשֵׁינִי כְּבֵית שַׁמַּי עָשָׂה שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְעָשָׂה תוֹלְדוֹת שֵׁינִי וּשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי. בַּחֲמִשִּׁי יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם. אָרֶץ בַּשְּׁלִישִׁי כְּבֵית שַׁמַּי עָשָׂה שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְעָשָׂה תוֹלְדוֹת שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי וַחֲמִישִּׁי. בַּשִּׁישִּׁי וְתּוֹצֵא הָאָ֜רֶץ. אֶרֶץ בָּרִאשׁוֹן כְּבֵית הִלֵּל עַשָׂת שְׁנֵי יָמִים. וְעָשׂוּ תוֹלְדוֹת רִאשׁוֹן וְשֵׁינִי. בַּשְּׁלִישִׁי תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֨רֶץ֙. שָׁמַיִם בַּשֵּׁינִי כְּבֵית הִלֵּל עַשׂוּ שְׁנֵי יָמִים. וְעָשׂוּ תוֹלְדוֹת שֵׁינִי וּשִׁלִישִׁי. בָּֽרְבִיעִי יְהִ֤י מְאוֹרוֹת. יָם בַשְּׁלִישִׁי כְּבֵית הִלֵּל עַשָׂה שְׁנֵי יָמִים. וֳעָשָׂה תוֹלְדוֹת שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי. בַּחֲמִשִּׁי יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יֹוחַי. תְּמִיָּה אָנִי הֵיאַךְ נֶחְלְקוּ אָבוֹת הָעוֹלָם עַל בִּירְײַת הָעוֹלָם. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא כְלָפַּס הַזֶּה וּכְכִיסּוּיֵהּ. מַה טַעַם. אַף־יָדִי֙ יָ֣סְדָה אֶ֔רֶץ וִֽימִינִי֭ טִיפְּחָה שָׁמָ֑יִם. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. אִם כְּדַעַת הַזּוֹ שֶׁאָמַר אַבָּא פְּעָמִים שֶׁהוּא מַקְדִּים שָׁמַיִם לָאָרֶץ. פְּעָמִים שֶׁהוּא מַקְדִּים אֶרֶץ לַשָּׁמַיִם. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנִיהֶן שֵׁקוּלִים זֶה בָּזֶה.

חמשה קנינין קנה הקב״ה בעולמו ואלו הם תורה קנין אחד שמים וארץ קנין אחד אברהם קנין אחד ישראל קנין אחד בית המקדש קנין אחד. תורה מנין שנאמר ה׳ קנני ראשית דרכו שמים וארץ מנין שנא׳ השמים כסאי והארץ הדום רגלי וגו׳. אברהם מנין שנא׳ ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ. ישראל מנין שנאמר עד יעבור עמך ה׳ עד יעבור עם זו קנית ואומר לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם. ובית המקדש מנין שנאמר מקדש ה׳ כוננו ידיך ואומר ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו וכולם לא בראם הקב״ה אלא לכבודו שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו ואומר ה׳ ימלוך לעולם ועד

חמשה קנינים מה שמים וארץ עתידים להתחדש אף ישראל עתידין להתחדש שנאמר כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני נאם ה׳ כן יעמוד זרעכם ושמכם. במאי בזכותו של אברהם ובזכות התורה והיכן בבית המקדש:
הדרן עלך ר׳ מאיר אומר

וכתיב (מלכים א ו, ב) והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו ולבסוף כתיב (ישעיהו סו, א) כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי איזה בית אשר תבנו לי וגו'

בר"ח ישבו החבורות של זקנים ושל בלווטין ושל תלמידים (ביום הראשון) מן המנחה ולמעלה עד שישקע החמה וצריך בברכת היין לומר בא"י אמ"ה בפה"ג בא"י אמ"ה אשר גידל חורשי הורם ולמדם זמנים חדשים טובים ירח כליל לבנה מינה נבונים סודרי עתים פילס צורינו קיצי רגעים שבם מתקן אותם חדשים ומועדים דכתיב (תהילים ק״ד:י״ט) עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו (ואומר (ישעיהו ס״ו:כ״ב) כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וחותם בא"י מקדש ישראל וראשי חדשים וגו' הודו לה׳ כי טוב ביום הזה בירושלם ששים ושמחים כולנו במקום) אליהו הנביא במהרה יבוא אלינו המלך המשיח יצמיח בימינו את הימים בשנים בבנין בית המקדש ירבו שמחות ויענו העם ויאמרו אמן ירבו בשורות טובות בישראל ירבו ימים טובים בישראל ירבו תלמידי תורה בישראל מקודש החודש מקודש בראש חודש מקודש בזמנו מקודש בעיבורו מקודש בתורה מקודש בהלכה מקודש בעליונים מקודש בתחתונים מקודש בא"י מקודש בציון מקודש בירושלים מקודש בכל מקומות ישראל מקודש בפי רבותינו מקודש בבית הוועד הודו לה׳ כי טוב ואומר וכלכם ברוכים ועל כל ברכה וברכה אומר הודו לה׳ כי טוב חוץ מברכת הלוים:

דרש ר' יהודה בר' אלעאי מאי דכתיב (ישעיהו סו, ה) שמעו דבר ה' החרדים אל דברו אלו תלמידי חכמים [אמרו] אחיכם אלו בעלי מקרא שנאיכם אלו בעלי משנה מנדיכם אלו עמי הארץ

א"ל בנורא טביל דכתיב (ישעיהו סו, טו) כי הנה ה' באש יבא ומי סלקא טבילותא בנורא א"ל אדרבה עיקר טבילותא בנורא הוא דכתיב (במדבר לא, כג) וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים

במידת פורענות כתיב (ישעיהו סו, כד) ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר והלא אדם מושיט אצבעו באור בעולם הזה מיד נכוה אלא כשם שנותן הקב"ה כח ברשעים לקבל פורענותם כך נותן הקב"ה כח בצדיקים לקבל טובתן:

אמרו לו מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש מביא שנא' (ישעיהו סו, טז) כי (הנה) באש ה' נשפט אמר להן כבר נשבע שאינו משחית כל בשר