신명기 33:1의 Chasidut

עוד יתבאר על פי היערות דבש (ח"ב דף נ"ג ע"ב) על הפסוק (בראשית, ו ג) לא ידין רוחי באדם בשגם הוא בשר, ודרשו (חולין קל"ט ע"ב) זה משה. כי הקב"ה אמר לא ידין רוחי להתנהג עם הברואים במדת הדין כי אי אפשר לסבלו, אך עם מי אתנהג במדת הדין עם משה, לכך נקרא משה איש האלקים (דברים לג א), שהוא איש המתנהג על פי מדת הדין שהיה יכול לסבלו, עד כאן דבריו. ועל פי זה י"ל שחשב כי אם יתנהג כך במדת הדין, איך יתקיימו ישראל, והיינו וידבר אלקים, ר"ל זה דבר אל משה לבד, ויאמר אליו אני ה' לנגד עמו, והבן.

ואם נראה בדברי קדושינו שדברי הנביא ללמוד תשובה והוראה היו, יוכל מי שהוא לטעות שרק כמוכיח בלבד הי׳, אף מלפנים בזמן הנביאים שראו העם את עמודי האש לפניהם ואת שלהביות י״ק מפי קדשם שוטף, רואים שעם כל זה בהשמות אשר ישתמשו בהם לצרכיהם קראו להם, כמשה״כ כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה [שמואל א׳ ט׳ ט׳] ולמה זה יקראו לו רואה כשהתורה עוד הקדימה לקראותו נביא, נביא אקים להם וכו׳. פשוט הוא מפני שאין לנו שמות ותיבות אשר יציירו את הדברים אשר למעלה מגבולות בני אדם צרכותיהם והשגת חושיותיהם, גם המלאך ע״ש שליח מלאך נקרא ולא כפי עצמותו ומהותו. וגם הנשמה ע״ש הנשימה נאמרת [עיין רש״י בראשית ז׳ כ״ב] מפני שאין לנו שם על עצם המלאך ולא על עצם הנשמה, כמו כן הנביא אף שכמה פעמים נקרא איש אלקים [ברכה א׳ ובאיזה מקומות במלכים] ג״כ אינו מצייר בזה את עצם הנביא רק שד׳ דיבר בו כמו שמתרגם המתרגם בכ״מ על איש אלקים נביא דד׳, לכן קראו העם אותם לפי צרכיותיהם, וחלפו את שמותיהם לפי השימוש אשר שמשו להם הנביאים ביותר, כשהיו נביאים שעיקר פעולתם לישראל היתה תשובה והוראה, קראו לו נביא מלשון ניב שפתים [כפרש״י בשמות ז׳ א׳] וכפעולתם להגיד להם עתידות ושאר צרכיותיהם היתה יתירה, קראו להם רואה, וזה קראו לפנים רואה היינו שהעם קראו לו כן,

וזאת הברכה אשר ברך משה וגו' (דברים ל״ג:א׳).
במדרש (רבה דברים י"א) במה דסיים יעקב פתח משה, יעקב סיים וזאת אשר דבר להם אביהם ומשה פתח וזאת הברכה. ביאור זה המדרש, כמו דאיתא בזוה"ק (בלק ק"צ:) מאי ברכה אמשכותא, היינו שהאדם ימשיך אורו של השי"ת אל תפיסתו. ובאמת מצד השם יתברך כל הדברים שבעולם הם מלאים אור, והדומם עומד ומשבח להשי"ת כמו המדבר. אכן בעוה"ז הציב השי"ת שהאדם ימשיך אורו של השי"ת לפי הכלי שמעמיד מצידו, והיינו שימשיך האור לתוך תפיסתו. וזה כוונת המדרש, יעקב סיים וזאת ומשה פתח וזאת. וזה שאמר ד' מסיני בא, ואיתא בש"ס (שבת פ"ט:) למה נקרא שמו סיני מפני שירדה שנאה לעכו"ם עליו, היינו, כי בעוה"ז הציב השי"ת מדות שמנהג בהם עולמו. ובאמת הישראל אינו נאחז בשום מדה, ורק שמכיר שזאת המדה היא השביל שעל ידה יכול האדם להמשיך אורו של השי"ת אל תפיסתו. שאני האומות שהם נאחזים רק בגוון של המדה, ולזה בעת שמגביה השי"ת את מדותיו נתבטלו תיכף: